הכתיבה: ברכה או קללה?



פניכם טקסט המתייחס לאחד מהפנים

החברתיים הרבים האפשריים של הדפוס.
אין "נכון" או "לא נכון" לגבי הטקסטים האלה,
אך יש צורך להתייחס אליהם. אולי הכותב
צודק; ואולי יש גרעין של אמת בדבריו, אך
הוא מגזים. מה דעתכם? כיתבו אותה, וקראו
את הדעות של תלמידים אחרים שהביעו
את דעתם.


בוטלר, בספרו "מקורות הדפוס", כותב:
הכתיבה - ברכה או קללה...
מתוך דיאלוג של סוקרטס:
סוקרטס:  ובכן, שמעתי שבסביבות העיר ניאוקרטיס שבמצריים 
שכן אחד האלים הקדומים של אותה ארץ (...) בשם תיות.  הוא היה 
הראשון שהמציא מספר וחשבון והנדסה ואת חכמת התכונה, וכן 
את משחקי הפסיפסים והקוביות, וגם את הכתב.  בזמן ההוא היה 
תמוז מלך על כל ארץ מצריים. (...) אליו הלך תיות, הציג בפניו את 
אומנויותיו וביקש להורותן גם לשאר המצרים.  הלה שאל לתועלת 
שבכל אחת מהאומנויות, ובשעת ההסברה גינה ושיבח את הדברים 
כפי שהם נתקבלו או לא נתקבלו על דעתו. (...) כשהגיע אל 
האותיות, אמר תיות:  "לימוד זה, אדוני המלך, יוסיף על חכמתם 
וכוח זיכרונם של המצרים;  שכן המצאתיו בחינת סגולה לזיכרון 
וחכמה".
הטענה של תיות ברורה. הוא אומר שיכולת הקריאה היא "סגולה 
לזיכרון וחכמה". מה דעתך?

לפני הוספת הערותיך, אנו מציעים לקרוא קטע נוסף מאותו דיאלוג.

אל על השפעת הדפוס על החיים

לנושאים לדיון נוספים