בקיבוצי, קיבוץ חצור, יש מפעל ליציקות לחץ. היציקות של היום שונות מאד מאלו של לפני דור. אז מתמקדנו ביציקת מצמדים (מחברים) לצינורות השקיה.
מספרים שבימים של ראשית המפעל בקיבוץ (סוף שנות ה-40 וראשית שנות ה-50) נשלח משלוח של יציקות לארה"ב, ותעשיין יהודי במקרה ראה אחת מהן. הוא התלהב: על המוצר היו אותיות עבריות, וזה הגשים אחד מחלומותיו העיקריים: עבודת ייצור בידי יהודים.
שנים רבות לפני-כן, אותו תעשיין, ג'ו מורגנשטרן, מקליבלנד, אוהיו, היה פעיל עם הסבתא שלי בועד לבירובידג'ן באותה עיר. הפעילות למען בירובידג'ן נבעה מאותה כמיהה - שיהודים יוכלו ליצור תוצרת תעשייתית במו ידיהם. לכן, למרות שבעבר הוא לא היה ציוני, הוא התלהב מהמפעל של קיבוץ חצור, אמן, ותרם הרבה, גם ממרצו ומנסיונו כדי שהמפעל יתבסס.
