5. |
מהו הערך שבפרסום תוצרי הכתיבה? |
||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||
אחת הדרכים לבטא הערכה כלפי כתיבה של ילד היא פרסום תוצריו, משמע לאנשים נוספים יש עניין בכתיבתו. המחשב מעודד כתיבה לשם פרסום, הואיל והוא מאפשר הפקה של טקסט כתוב על-פי המוסכמות ברמת היצג גבוהה ועיסוק לטווח ארוך במטלה. כתיבת תוצרים לפרסום מחזקת את המוטיבציה של הילדים ומזמנת מספר רב של התערבויות המורה לשיפור הכתיבה. התהליך כולו מקדם את התובנות של הילדים לגבי שיקולי דעת בכתיבה, חשיבה על המטרה, על הנמען ועל הסוגה, כל זאת לצד העדפות סגנוניות ולשוניות. הילדים כותבים לעתים קרובות אולם, כמובן, לא כל טקסט מיועד לפרסום. על-פי-רוב הילדים כותבים ושומרים את עבודותיהם במחברות, במחשב ובקלסרים. המורה בשיתוף עם הילדים מחליטים מה מתוך עבודות אלה ראוי להגיע לפרסום ולשם מה. יש מקרים שבהם הכתיבה מיועדת מראש לפרסום - כגון מכתבים, מודעות, המלצות. מובן שלשם כך על הילדים להיות מודעים למטרות הכתיבה ולנמענים השונים שאליהם כתבו. בהתאם לכך יוכלו לדון בשיקולים אלו:
את תוצרי הכתיבה אפשר לפרסם על קיר, על לוח, או על מדף במרכזים שונים בכיתה, על-פי התחום שבו עוסקים. ניתן לפרסם את תוצרי הכתיבה של הילדים בצורות שונות, כמו ספרים כיתתיים "מצטברים" (ספר הבדיחות של הכיתה, ספר שירים ועוד), ספר שנכתב בעקבות קריאה, ביקורת על ספרים, מכתב שנכתב לסופרת שתבקר בבית-הספר ועוד. כדאי להקצות מקום שבו יהיו תלויים תוצרי כתיבה הכתובים בכתיבה ידנית ובאמצעות המחשב. מידת העריכה של הטקסט, ביזמת המורה ובהנהגתה, תלויה בנמען ובמקום שבו יתפרסם התוצר.
|
|||||||||||||||||||||||||||||
לשאלה הבאה לדף הראשי של השאלות |
|||||||||||||||||||||||||||||
