של מי המידע הזה? -
על מערכת החינוך, אנציקלופדיות, וסמכות המידע בעידן האינטרנט

אחת המשימות הנפוצות ביותר המוטלות על תלמידי בתי הספר שלנו היא "כתוב עבודה על ...", כאשר אחרי ה-"על" יכול לבוא מגוון רחב של נושאים - לפעמים לפי בחירת התלמיד, לפעמים לפי הנחיית המורה. בשני המקרים התלמידים אמורים "לחקור" את הנושא - למצוא מידע במקורות שונים, לעבד את המידע הזה, ולהגיש "עבודה" המסכם את מה שלמדו. למרות שהמחנכים והספרנים משתדלים לעורר את הסקרנות של התלמיד, ומעודדים אותו להעזר במקורות רבים ושונים, המקור הראשון (ולעתים קרובות מדי, גם היחיד) שאליו פונה התלמיד הוא האנציקלופדיה.

יש סוגים רבים של אנציקלופדיות. חלקם מנסים להקיף את מלוא הידע האנושי, וחלקם מתמקדים בתחום ידע מצומצם. חלקם מיועדים למבוגרים, וחלקם לילדים. אבל כמעט כל האנציקלופדיות מתהדרות בעטרה של סמכות - עורכיהן נחשבים מומחים, ומה שנכתב בהן נחשב מוסמך. תלמיד שנכנס לספריה ומוריד כרך של אנציקלופדיה מהמדף כדי למצוא בו מידע יכול להיות בטוח שכאשר הוא מעתיק את אותו מידע לתוך העבודה שלו, המורה שלו לא יטיל ספק באמינותו.

מעטים שואלים האם מי שכתב את הערכים שבאנציקלופדיה הוא באמת ידען בנושא. העובדה שמידע מסויים נמצא בתוך כרך על המדף, כרך שהשקיעו בהכנתו ובהוצאתו לאור, ושעכשיו הוא תופס מקום של כבוד על מדפי הספריה, היא העדות שאכן מדובר במישהו שיודע. המצאותו של מידע בתוך אנציקלופדיה מנטרל כמעט לחלוטין כל שאלה בנוגע למהימנות אותו מידע. ואם אין עוררים על כך שהמידע שנמצא בכרך כזה מוסמך, הוא גם "מותר לשימוש" בעבודות של תלמידים. אם קורה שמורה הקורא עבודה של תלמיד מרים גבה ושואל אם אכן מדובר ב-"עובדה נכונה", התשובה יכולה להיות "מצאתי אותה באנציקלופדיה".

שורה של כרכים של אנציקלופדיה על המדף של הספרייה יוצרת רושם של סמכותיות המידע

אבל בעידן האינטרנט המידע כבר לא נמצא רק בספרים, ובוודאי לא רק בספריה. החיפוש באינטרנט שונה מאד מהסיור במדפי הספריה. התלמידים של היום יודעים, כבר מכיתות נמוכות, שכל שעליהם לעשות הוא להקליד מילה לתוך מנוע חיפוש אינטרנטי, וכבר מגיעות אליהם - מאי שם וממקומות לא לגמרי מזוהים - כמויות מכובדות של מידע על אותו נושא. זאת ועוד, הזמינות של האינטרנט מאפשרת לתלמיד למצוא מידע בלי המאמץ הפיסי המייגע של להגיע לספריה ולדפדף בספרים רבים. אך לא כמו המשפט המנצח מהעבר, המשפט "מצאתי אותה באינטרנט" אינו חותם את הדיון על מהימנות המידע. כאשר תלמיד פונה לאינטרנט ומוצא מידע מחוץ לאנציקלופדיה או מחוץ לחממה של ספריית בית הספר הוא איננו יכול להיות בטוח שהמידע שהוא מצא ייחשב מהימן וראוי בעיני המורה.

אתר אינטרנט מוסמכים, אתרים שהמורה והספרן מציינים מראש כראויים לשימוש, יכולים להוות פתרון טוב לבעיית המהימנות הזאת. ואכן, יש כאלה. על פי רוב, כאשר תלמיד נעזר במידע שהוא מוצא באתר של סנונית, או בספריה הווירטואלית של מט"ח, למשל, הוא יכול להיות די בטוח שהמורה שלו לא ירים גבה בנוגע למקורות שלו. אתר כמו בז מנסה, במידה רבה של הצלחה, להפנות תלמידים למקורות מהימנים שמתאימים לרמה הלימודית שלהם. אבל מטבעו של האינטרנט שהוא יוצר קישורים. לא כל המידע המבוקש נמצא באתר ה-"מוסמך", הראשוני. לעתים קרובות על התלמיד להקליק על קישורים לאתרים נוספים כדי לקבל מידע נוסף. מיותר לציין שאין ביכולתו של האתר המוסמך לפקח על המידע שנמצא בכל הקישורים האלה. מה גם, מספר הנושאים שעליהם תלמידים מבקשים להכין עבודות הוא כמעט בלתי-מוגבל, ועבור הרבה מאלה אין אתרים איכותיים. הלווי והיתה אנציקלופדיה באינטרנט - אנציקלופדיה המרכז תחת כותרת אחת מידע מהימן על כמעט כל נושא.

לא רק תלמידים ומורים מביעים את המשאלה הזאת. היא גם נחלתם של לא מעט יזמים ואנשי שיווק. לא פלא ש-YNET החליט שכדאי להכין אנציקלופדיה כזאת, אנציקלופדיה שמנסה לרכז בתוכה ערכים על הנושאים שתלמידי ישראל עשויים לרצות למצוא מידע. (שאלה מעניינת וחשובה היא האם יש בימינו עוד מישהו, מלבד תלמידי בית ספר, שמשתמש באנציקלופדיה. אך התייחסות לשאלה הזאת איננה בתחום המאמר הזה.) אבל לאנציקלופדיה של YNET יש מטרה עסקית, והשימוש בה מוגבל למי שמשלם. המורים והתלמידים, הרגילים למצב שבו השימוש באנציקלופדיה בספריית בית הספר הוא בחינם, רוצים שכך יהיה גם השימוש באנציקלופדיה באינטרנט.

וראו זה פלא, אנציקלופדיה כזאת אכן קיימת, ושמה ויקיפדיה. אך במקום שבכך בעיית איתור המידע שעומד לרשות תלמידי בתי הספר באה על פתרונה, קיומה של האנציקלופדיה הזאת, ואופיה המיוחד, רק מחריפים את הבעיה. בעצם, הויקיפדיה מעמיד בסימן שאלה שאלות שבבסיס תהליכי למידה: מהו מקור מוסמך, האם תלמידים מסוגלים לזהות מקורות מהימנים, ואפילו לשם מה תלמידים זקוקים במידע.

	הדף הראשי של הויקיפדיה בעברית (נכון לדצמבר, 2004) http://he.wikipedia.org

ה"ויקיפדיה" הינה, לפי הגדרת מפיציה, אנציקלופדיה שיתופית חופשית. משמעות הדבר היא שכל מי שמשתמש בה יכול גם להשתתף בבנייתה. כל מי שחפץ בכך יכול להכניס ערך חדש לתוך דפיה, או יכול לערוך ערכים קיימים. אם קורא מסוים מוצא שם מידע שלדעתו הוא איננו נכון, הוא יכול לערוך שינויים בגוף הטקסט, והטקסט החדש שהוא הכין הופך להיות הטקסט שאחרים שמגיעים לאותו ערך יפגשו (עד אשר מישהו אחר יערוך, גם הוא, שינויים). התהליך קל ופשוט. לא נדרש שום ידע טכנולוגי, וה"ויקיפדיה" איננה שואלת אם לכותב/לעורך יש הכישורים המתאימים או הדרושים לכתוב על הנושא הנבחר. (המילה "ויקי" מקורה ב"ויקי-ויקי" שמשמעותה בשפה של תושבי איי הוואי "מהר". ואכן, כשמו הוא.)

לפי ההגדרה הזאת אפשר לחשוב שמדובר בפרויקט קיקיוני המרכז סביבו מספר משוגעים לדבר שאולי נתקפים בשגעון תרתי-משנע. הרי עבור האנציקלופדיה המסורתית, עוד לפני שפותחים את הכרך ומעיינים בערכים, כל אחד, ואפילו כל תלמיד, יודע (או לפחות מניח) שמי שאחראי להגדרות ולהסברים שמופיעים בה הם מומחים ויודעי דבר. היתכן שכל אחד, אולי נהג טקסי מובטל, אולי תלמיד כיתה ה' משועשע, יתרום למאגר הידע האנושי המכונה אנציקלופדיה?

אולי השאלה הזאת מתאימה יותר לתקופות מהעבר, תקופות של מעמדות, של ריבוד חברתי נוקשה, תקופות שבהן בין מי שידע לבין מי שלא ידע נפער פער רחב. אנחנו חיים היום בתקופה פוסט-מודרנית שבה הגבולות בין יצרן התרבות לבין הצרכן מטושטשים, ואפילו עצם הרעיון של מומחיות בתחומים תרבותיים מוטל בספק. בתקופה כזאת אין זה מפתיע שטשטוש כזה מופיע גם בתחומים של ידע. הרי היום מאד מקובל שחולה יערוך חיפוש באינטרנט ויביא לרופאו מידע חדש על טיפולים ועל תרופות. ואם כך, אולי אין זה צריך להראות מוזר שהמשתמשים באנציקלופדיה ישתתפו גם בעריכתה. ובעצם, המצב הזה איננו לגמרי חדש או מקורי לזמננו. דוקא באנגליה הוויקטוריאנית, בעת עריכת אחד המפעלים הלשוניים המרשימים ביותר של סוף המאה ה-19, ה-Oxford English Dictionary) OED) התרחש תסריט דומה.

עורכי המפעל הזה, בעל 12 כרכים וכמעט 450,000 מילים נפרדות בסיומו, ניסו להגדיר את כל המילים בשפה האנגלית ולהביא מראי מקומות למקומות שבהם הופיעו המילים האלו לראשונה בספרות. עריכת המילון לא הייתה נחלתם של "מקצוענים" בלבד. עורכי המילון קראו לכלל דוברי השפה האנגלית בתבל וביקשו מהם לתרום הגדרות ודוגמאות, והגדרות

וילאים צ'סטר מינור המשוגע שתרם רבות למילון אוקספורד

ודוגמאות אלה (בדמיון די מפתיע למפעל ה"ויקיפדיה") אכן הגיעו ממאות מתנדבים מכל הארצות דוברות האנגלית. יתרה מזאת, התברר שהתורם הפורה ביותר, תורם שהגיש מעל 10,000 הגדרות וציטטות, היה רוצח, אסיר במוסד לעבריינים בלתי-שפויים. מעניין להרהר אם מראי המקומות שנשלחו לעורך המילון על ידי האיש הזה היו מתקבלים כמהימנים במערכות החינוכיות של היום. (הסיפור המרתק הזה הוא נושאו של הספר "הפרופסור והמשוגע" מאת סימון וינצ'סטר, שהופיע בעברית בתרגומו של מאיר ויזלטיר.)

אף על פי ששאלות בנוגע לסמכותם של יוצרי מקורות מידע לא נולדו עם הויקיפדיה, ואפילו לא עם האינטרנט, אין ספק שקיומו של האינטרנט הביא להחרפת השאלות האלו, ולדחיפות הטיפול בהן. הסיבות המרכזיות לכך הן אולי שני מאפיינים עיקריים של פרסום מידע ב-WWW: הזמינות החופשית של מידע, וטשטוש הסממנים של מהימנות המידע. העובדה שהתהליך של פרסום מידע לא צריך לעבור סידרה של מסננים (עורך, מו"ל, סדר דפוס, ועוד) יוצרת מצב שבו כמעט כל אחד יכול לבצע את כל השלבים האלה בעצמו (או לדלג עליהם) ולפרסם את מה שנראה לו כרצוי או ראוי. בנוסף, התהליך הזה איננו יוצר תחושה של ירידה באיכות. דוקא האיכות החיצונית של אתרי אינטרנט "אישיים" יכולה להשתוות לאיכותם של אתרים "מקצועיים", ואף לעלות עליהם.

כאשר הויקיפדיה ראתה אור לראשונה, בקיץ של 2001 (באנגלית בלבד) המראה החיצוני שלה היה די צולע והיקפו היה מאד מצומצם. אפילו אם המידע עצמו היה מעניין ומשכנע, המראה של דפיה לא עורר אמינות. הרי אפילו בעידן הפרסום העצמי של האינטרנט, גולשים מסוגלים די בקלות לזהות סימנים שמעידים על מקצועיות לעומת חובבנות, ומה שנראה להם כחובבני יזוהה גם כלא אמין. אבל היום, גם המראה, וגם ההיקף של הויקיפדיה הם כאלה שרבים שאינם מכירים את האופי המיוחד של האנציקלופדיה הזאת, אלא פשוט מעוניינים במקור מידע חופשי, מגיעים אליה ו-"משתמשים" במידע שנמצא בה, בלי להרגיש שיש סיבה להטיל ספק במהימנותו. (נכון לתחילת דצמבר, 2004, יש בערך 410,000 ערכים באנגלית, ובעברית, מפעל שהתחיל רק ביולי 2003, מעל 12,000 ערכים).

לכן, אין זה צריך להפתיע אותנו שבקיץ של 2004 הויכוח על מהימנות המידע, ויכוח שמתנהל לפחות מאז קיומו של ה-WWW, פרץ שוב, והפעם סביב הויקיפדיה, וליתר דיוק, סביב השאלה האם ערכים שמתפרסמים בויקיפדיה יכולים להתקבל כערכים שתלמידים משתמשים בהם בלימודיהם (ובעבודותיהם) בבית הספר. בעידן האינטרנט הגיגיו של אדם אחד יכולים לעורר גל גדול של תגובות, וכך קרה סביב הויקיפדיה. בעל תור לנושאים טכנולוגיים בבוסטון כתב מאמר בו הוא תהה על עצם הרעיון של אנציקלופדיה שיתופית. הוא ציטט ספרנית שקבעה שכמובן היא לא היתה מכוונת תלמידים אל מקור כזה. קורא אחר הגיב בבלוג האישי שלו. הוא דיווח על ניסוי שהוא ערך בו הוא הכניס מספר טעויות בולטות לתוך מספר ערכים בויקיפדיה ועקב אחריהן לראות אם מישהו יתקן אותן. הוא דיווח שהטעויות אכן תוקנו יחסית מהר. קוראים אחרים הגיבו שאולי הבעיה איננה בטעויות גסות, אלא בדקויות שרק מומחה היה תופס. מספר קוראים הציעו שיטות לבדוק אם קוראי/עורכי הוויקיפדיה מסוגלים למצוא ולתקן טעויות כאלה. קורא אחר הפנה את הקוראים למחקר שנערך קצת קודם. המחקר הזה בדק שינויים בוויקיפדיה עבור ערכים הקשורים לנושאים בחדשות. בלי לבדוק את טיב השינויים, הוא מצא שתוך זמן יחסית קצר, הערכים האלה זכו למספר רב של שינויים שנערכו על ידי מספר יחסית מצומצם של עורכים, דבר שרמז שלמרות שכל אחד יכול לערוך שינויים, רק אנשים שמחשיבים את עצמם (בצדק או שלא בצדק) ליודעי דבר משתתפים במלאכת העריכה.

כזכור, ויכוחים מהסוג הזה על מהימנות המידע פורצים מדי פעם. הויקיפדיה אמנם מחדדת את הויכוח, אבל השאלות הבסיסיות עלו כבר עם פרוץ האינטרנט לסביבה הלימודית. עוד ב-1999 טים ברנרס-לי, "ממציא" ה-WWW, התייחס לחלום שלו בנוגע לאותה המצאה:

הרעיון המרכזי של הווב הינו של מרחב מידע שדרכו בני אדם יכולים לתקשר, ולתקשר בדרך ייחודית: קשר של שיתוף מידע במאגר ציבורי. הרעיון לא היה רק שיהיה זה מרחב גדול לגלישה, אלא שכולם יוכלו לתרום את רעיונותיהם ולא רק לקחת רעיונות ממנו.

לאור זה חשוב לראות עד כמה כלי כמו הויקיפדיה מסייע להגשמת החזון של ברנרס-לי. מאז 1999 חלק גדול מה-WWW הפך לתחליף לטלויזיה, עם רק כיוון אחד של מסירת מידע. המרחב האינטרנטי של התמודדות חופשית עם רעיונות מאד הצטמצם. במידה לא קטנה החזון של ברנרס-לי ממגור. אבל כלים כמו הויקיפדיה, המאפשרים בניית ידע קבוצתי, הם בעצם נושאי הדגל של אותו חזון. אבל האם יש לזה מקום בסביבה חינוכית? נכון, בית ספר נאור שואף לפתח את היכולת של התלמיד להביע את עצמו, לגלות את הנכון עבורו, אבל בין הבעה עצמית לבין הדמוקרטיה המפוקפקת של שלטון הבורות קיים מרחק גדול. סביר להניח שמערכת חינוכית איננה יכולה להרשות לעצמה מצב שבו מי שלא יודע משמש מקור ידע לאחרים.

טים ברנרס-לי - ממציא ה-WWW פתח את הדרך להפצה אישית של מידע באינטרנט באיכות גבוהה

למערכת החינוכית המסורתית יש, על פי רוב, רק כיוון אחד למסירת מידע - מהמורה אל התלמיד, מהמקור המוסמך אל כלי הקיבול הריק שיש למלא. האנציקלופדיה, כפי שהכרנו אותה (עד ה"ויקיפדיה") תואמת את המודל הזה - סדרה של ספרים גדולים בכריכה נאה התופסת מקום מכובד על המדף יוצרת רושם של סמכות. אפשר, כמובן, לשאול אם המידע שנמצא באותם כרכים אכן נכון וחופשי מדעות קדומות (בישראל, למשל, מרימים גבה לגבי ההתייחסות של אנציקלופדיות בריטיות להיסטוריה של עם ישראל) אך על פי רוב המידע זוכה להילה של קדושה.

מערכות חינוך שואפות לנאמנות לאמת - אמת שעל פי רוב נחשבת נצחית ולא משתנה. ארגון המידע באנציקלופדיה תואם תפיסה כזאת - תפיסה של סמכות בלתי מעורערת. אבל מתברר שהסמכות הזאת אינה יכולה לשרוד למשך זמן. אטלסים של לפני דור כבר אינם מתאימים לשימוש בבתי ספר, היות ובהם מופיעה ברית המועצות, ואילו היום יש חבר העמים. מבנה האטום שלימדו בבתי הספר לפני דור כבר שונה בלא מעט פרטים מהמבנה שמלמדים היום. אם אנחנו זוכרים עובדות מתקופת בית הספר (דבר שלמען האמת כלל וכלל אינו בטוח) סביר להניח שמה שאנחנו זוכרים כבר איננו תקף.

לאור זה חשוב, אולי, להתמקד בתפקיד אחר של בית הספר, בפיתוח מיומנויות הערכת המידע. בסוף שנות ה-60 בארה"ב (תקופה שבלי האינטרנט ראתה קריאת תיגר על סמכויות רבות) המבקר הנודע ניל פוסטמן כתב ספר בשם "החינוך כפעולה חתרנית". בספר הזה פוסטמן הדגיש שעל בתי הספר לפתח אצל התלמידים יכולת של זיהוי ה-"זבל". הוא קבע שעל המורים ללמד את תלמידיהם לראות כיצד הפרסום והרטוריקה עובדים עליהם, מטשטשים את האמת, כך שהם, התלמידים, יוכלו לחתור לאמת. עשר שנים מאוחר יותר פוסטמן פרסם ספר נוסף, הפעם בשם "החינוך כפעולה שומרת" בו הוא הדגיש שמתפקידו של בית הספר לשקוד על העברת ערכי תרבות יסודיים לתלמידים. פוסטמן הבין שקיים מתח, אפילו סתירה, בין שתי הגישות האלו. דעותיו על תפקיד בית הספר הושפעו לא מעט מהאווירה התרבותית הכללית של החברה בכל תקופה בה הוא כתב.

אבל השאלה בענין מידת המהימנות של ערכים שבויקיפדיה הינה רק אחת מהשאלות הרבות שמתעוררות סביב הנושא הזה. אנחנו צריכים לשאול גם לשם מה תלמידים פונים לאנציקלופדיה בכלל. עלינו לבדוק את סוגי העבודות המוטלות על תלמידינו, ולבחון האם, ולמה, למידע מהאנציקלופדיה יש בהן מקום חשוב. המערכת החינוכית של היום מעסיקה את תלמידיה בהכנת עבודות שעיקרן העתקת מידע ממקור כלשהו לדף שהתלמיד מגיש למורה בלי שהתלמיד יצטרך לשאול את עצמו כיצד הוא אישית מתייחס לאותו מידע וכיצד הוא משפיע על חייו. כל עוד זה המצב, אין זה משנה אם המקור שממנו התלמיד לוקח את המידע מוסמך או לא. קיומה של הויקיפדיה מעוררת שאלות רבות בנוגע לצורך במקורות מוסמכים, וכיצד קובעים ומזהים מקורות כאלה. אבל למרבה הצער, לעתיד הקרוב נדמה שתלמידים ימשיכו להכין עבודות שאמינות המידע שבהן כמעט חסרת משמעות.

	כל אחד יוכל! מסך העריכה של הערך "ברירה טבעית" ב-"ויקיפדיה". במרחק של "קליק" אחד מהערך עצמו, כל מי שרוצה יכול לערוך שינויים בדף.

מקורות

	ה"ויקיפדיה"
		בעברית: http://he.wikipedia.org
		באנגלית: http://en.wikipedia.org
		ה"ויקיפדיה" עונה למבקריה (באנגלית בלבד): http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Replies
	טים ברנרס-לי
		הרצאה לכבוד חגיגות ה-35 של ה- MIT Laboratory for Computer Science, 14.4.99: http://www.w3.org/1999/04/13-tbl.html
	וינצ'סטר, סימון
		הפרופסור והמשוגע, הוצאת כנרת, 2000
	Fasoldt, Al
		"Wikipedia is a free-for-all 'encyclopedia' that allows anyone to change the content. Is that OK?", August 15, 2004 http://aroundcny.com/technofile/texts/mac082504.html (המאמר שעורר את הויכוח של קיץ 2004)
	Postman, Neil and Weingartner, Charles
		Teaching as a Subversive Activity, New York, Delacorte Press, 1969
	Postman, Neil
		Teaching as a Conserving Activity, New York, Delacorte Press, 1979

פורסם ב: גולשים בקשר גליון מס' 15 פברואר 2005