אי אפשר בלי משהו יותר אישי!
האתר הזה הוא מה שמכונה אתר סטטי. משמעות הדבר היא שתוכן האתר משתנה בקצב
די איטי. פעם רוב אתרי האינטרנט היו כאלה. היום, אם אנחנו נתקלים בהם,
אנחנו מניחים שמי שפעם טיפל באתר פשוט שכח ממנו. דווקא במקרה של האתר הזה,
האמת היא קצת שונה. יש לי נוכחות אינטרנטית דינמית במספר אתרים אחרים,
והאתר הזה משמש, לרוב, כמכוון תנועה לאותם אתרים, וגם (ולא פחות חשוב)
למאמרים שכתבתי בעברית על נושאים של אינטרנט בחינוך, ולאתרים ישנים (לרוב
אישיים) שבניתי לפני זמן רב ואינני רוצה שהם ייעלמו לחלוטין מהרשת. הנה,
לשם דוגמה, פעם, לפני בערך ארבע וחצי שנים, הדף הזה היה שונה. מזמן הגיע
הזמן לשנות אותו, וכך אני עושה. אבל בכל זאת, אינני מוכן לוותר לגמרי על
הדף בצורתו המקורית.
כמעט בכל אתר "אישי" שאני בונה אני חוזר על עצמי עם אותה שאלה: באיזה שלב
של התיישנות אין כבר טעם להשאיר את הדף עם הגילאים המזמן לא נכונים של
הילדים שלי? נכון להיום, אני אב לשלושה ילדים נהדרים: איתן (15), נדב (13)
והילה (10). הגילאים הם נכונים לעדכון האחרון של הדף הזה. על "נפלאותם"
אני מניח שהקורא יצטרך פשוט לקבל את הקביעה שלי, ללא קשר לתאריך עדכון.
באותו דף ישן כתבתי שצילום של הבנים שלי, מלפני שהילה בכלל נולדה, נמצאת
באחד האתרים הישנים שלי שאבד מזמן. והנה, כבר מזמן הוא גם נמצא שוב.
|
|
אפשר למצוא בדפים האלה רמזים שונים לחיים ה-"פרטיים" שלי. למה המרכאות?
כבר זמן רב אני מהרהר באפשרות לנהל חיים "פרטיים" בעידן האינטרנט. אינני
כותב כאן אוטוביוגרפיה, אלא משאיר עדויות על החיים שלי שמישהו (אם בגלל
סיבה מוזרה ובכלל לא מובנת לי היה חפץ בכך) יכול היה אולי להרכיב לתמונה
מקיפה וכמעט אמינה.
ולכן, כפי שגם אותו דף ישן מסתיים:
אז מה כן כדאי לספר? ולמה לא לקשט את הדפים המשעממים האלה בצילום? אין
לי ספק שעוד אתפנה לזה בעתיד הלא רחוק.
