 |
 |
|
|
לאכת סדור האותיות ליצירת הכתוב דרשה מקצועיות. |
 |
על הסדר היה לדעת קרוא וכתוב היטב לא רק בשפתו אלא גם בלטינית ולעיתים בשפות נוספות. בנוסף הוא היה צריך להכיר היטב היכן נמצאים אותיות הדפוס השונות על שולחנו. יכולת זו דומה להיכרות עם המקלדת של המחשב. אם אינכם יודעים היכן נמצאות האותיות במקלדת, לא תוכלו להדפיס במהירות. בדיקת הטקסט המודפס נעשתה בדרך-כלל גם היא על ידי הסדר. לאחר הכנת כל משורה הוא היה עובר עליה במבטו, אם כי לעתים קרובות בדק יותר את הצד האסתטי מאשר את הדיוק של האיות. הוא היה מוודא שהשורות שוות באורכן, למשל, ושאין בהן בטעות אותיות הפוכות. כאשר הודפסו ספרים חשובים, היה צורך להקפיד יותר. בעל מקצוע מיוחד, המגיה, היה מקבל את הדף הראשון שהודפס ועובר עליו בתשומת-לב. לרוב המגיה לא היה בודק את המלל מול המקור. אם מה שקרא נראה לו שגוי, די היה בכך כדי לתקן את הכתוב. את התיקונים הנדרשים ציין המגיה על הדף, והדף היה חוזר לסדר כדי שיבצע את אותם התיקונים. עם הזמן נעשה תפקיד המגיה חשוב יותר ויותר, וההקפדה שלא יופיעו טעויות הלכה ועלתה. |
|
