מחצית המאה ה-14 החלו באירופה להדפיס דפים על-ידי שימוש

בהדפסי אבן ועץ (כדוגמת הדף המופיע בתמונה למעלה.) בשיטה זו
חורט אומן בעץ או באבן, ויוצר תבליט (שבו האותיות בולטות) או 
תחריט (שבו הן שקועות) המכונה "גלופה". הגלופה כללה לרוב ציור 
ומלל משולבים זה בזה, והכנתה ארכה זמן רב. משהושלמה, היתה 
הגלופה נמרחת בדיו ומוכנסת למכבש, והחומר הכתוב והמצויר 
שעליה הודפס בכמויות שונות בהתאם לביקוש. גלופה אחת היתה 
טובה אך ורק לדף שבשבילו נוצרה. הדפסת דף חדש דרשה גלופה 
חדשה. בשיטה זו הודפסו חוברות אשר כללו לרוב סיפורים מצוירים 
מלווים בהסבר מילולי קצר, בדומה לקומיקס בן זמננו.



בתהליך דומה השתמשו כדי להדפיס איורים ותמונות בספרים. 
למעשה, עד היום משתמשים בטכניקה זו להדפסת תחריטים. בעלי 
מלאכה מיוחדים מעתיקים באמצעותה רישומים של אמנים 
חשובים.