הנייר

שבילנו, קוראי ספרים של היום, "נייר" ו"דפוס" קשורים

זה בזה . מובן מאליו שטקסט מדפיסים על נייר וכי ספרים עשויים
מנייר. אולם בעת המצאת הדפוס הבחירה בנייר לא היתה מובנת 
מאליה כלל. רק במאה ה-,15 עם התפשטותו של הדפוס, הפך הנייר 
לחומר המרכזי שעליו נכתבים ספרים. )ספרי תורה, למשל, כתובים 
על קלף. היום יש לכך סיבות פולחניות. אך במקור בחרו אומני 
הכתיבה בתקופת בית ראשון ושני בקלף מסיבות אקלים - לעומת 
נייר שהיה מתפורר בתנאי מזג האויר של המזרח התיכון הקלף היה 
עמיד מאוד(.
אפשר לכתוב וגם להדפיס על חומרים רבים. לנייר סגולות מיוחדות
- הוא חומר קל, והוא קל להכנה ולשימוש. אבל במאה ה-15 סגולתו 
החשובה היתה מחירו: מעריכים שספר שהודפס על נייר עלה 
כשליש ממחירו של ספר שהודפס על קלף. כמו-כן היה קשה להשיג 
כמויות גדולות של קלף, ואילו הנייר היה נפוץ.



המדפיסים הראשונים הדפיסו הן על נייר והן על קלף, אך עד מהרה
הם הגיעו למסקנה שספרים המודפסים על קלף מתאימים לאותם 
לקוחות שממילא מוכנים לקנות ספר שהוכן בכתב-יד, ואילו 
לספרים מודפסים על הנייר, הזולים מהם, יש קונים רבים יותר.


ובכל זאת, ניצחונו של הניר אינו מובן מאליו. אפשר לראות 
בהחלטה להדפיס על ניר עוד אחת מההמצאות הגדולות של 
גוטנברג.

מלאכת עשיית הנייר הגיעה לאירופה מהמזרח הרחוק - שם פותחה 
שיטה סינית להכנת נייר כבר בראשית המאה השנייה לספירה.

היום כל תלמיד בית ספר יודע שנייר עושים מעץ. אך בתקופתו של 
גוטנברג לא זו בלבד שלא "ידעו" עובדה זו, אלא שהיא בכלל לא 
היתה נכונה... את הנייר יצרו מסמרטוטי בד, ובמיוחד מפשתן.



תהליך הכנת הנייר לפני 500 שנה:

 מכבסים את הבדים, ומניחים אותם בשמש לזמן ממושך (כמה 
     ימים) כדי שיתחילו להתפורר.    

 גוזרים את הבדים לחתיכות קטנות ומכניסים אותם למטחנה, שם 
     כותשים אותם עם מים עד שהם הופכים לעיסה.    

 את העיסה מניחים בסיר על אש קטנה ובוחשים. 

 כאשר העיסה מגיעה למידת הסמיכות הרצויה, מכניסים לתוך 
     הסיר מסגרת עץ שעליה רשת ומוציאים כמות מסוימת של עיסה.    

 החומר הדליל נוזל דרך המסגרת, ואילו העיסה הסמיכה נשארת 
     עליה. מנענעים את העיסה על המסגרת כדי שתתפזר עליה בעובי    
     אחיד ודק.    

 אחרי שהעיסה שעל המסגרת קיבלה צורה של דף, מוציאים אותה 
     בעדינות ומניחים אותה בין שני לוחות עץ. כך מתקבל דף. כמה    
     דפים כאלה מושמים יחדיו במכבש כדי לייבשם בצורה הרצויה.    


 אפשר לראות את התהליך בסרט וידאו קצר. 

נוחות הרישום בעיפרון או בעט על גבי הנייר הופכת את פנקס הכיס
שלנו לכלי שימושי ביותר. בזכותו אנו יכולים לרשום לעצמנו 
תזכורות קצרות במקום לנסות לשנן הכול. תארו לעצמכם כמה 
שונה היה המצב לו היינו צריכים לחרוט על אבן כדי לרשום מספר 
טלפון ב"פנקס הכיס" שלנו.

אודות התמונה:
בתמונה אפשר לראות מספר שלבים בתהליך של הכנת נייר. 
המסלול הארוך מאחור הוא המטחנה בה כותשים את הבדים. 
העיסה נמצאת בתוך החבית ועושה הניירות מכניס מסגרת להכנת 
דף. השוליה שלו נושא מספר מסגרות. אחרי שהעיסה בתוך 
המסגרות תתיבש קצת יוציאו את הדפים מהם ויכניסו אותם 
למכבש הנמצא אחרי החבית כדי לייבש את הדפים עוד יותר.