א הרבה אנו יודעים על חייו של גוטנברג, וחלק גדול מהמעט

הידוע לנו עולה ממשפט שנערך בינו לבין שותפיו.

איננו יודעים למה גוטנברג עסק בפיתוח המצאת הדפוס, אולם 
בכל מקרה חשיבותה הכלכלית של המצאתו לא נעלמה מעיניו. 
גם אם לא ידע שגם אחרים מחפשים שיטות לשכפול מהיר וזול 
של ספרים, הוא ידע שרבים יהיו מעונינים להשתמש בהמצאתו. 
במאה החמש עשרה לא היו חוקים המעניקים לממציאים זכויות 
על המצאותיהם כמו חוקי הפטנטים המקובלים בעולם המודרני. 
בכדי לשמור על יתרונו המקצועי, גוטנברג שמר על סודיות בכל 
הנוגע לטכנולוגיה החדשה.

בחוזה של גוטנברג עם שותפיו צויין שגוטנברג ילמד אותם-עצמם 
את סודות ההמצאה שלו, אך במקרה שאחד מהם ימות יקבלו 
יורשיו פיצוי ולא יוכנסו לסוד העניינים. ואולם, כאשר אחד 
השותפים נפטר, דרשו קרובי המשפחה שלו מגוטנברג לשתף 
אותם בסוד התהליך במקום לפצות אותם. גוטנברג סירב, וקרובי 
הנפטר תבעו אותו למשפט.

בפרוטוקולים של המשפט מופיעים תיאורים של חלקים 
מהמצאת הדפוס. אבל מבחינה טכנית קשה לפענח בדיוק למה 
הכוונה היות שגוטנברג נזהר לא לחשוף את המיוחד בהמצאתו 
החדשה, ובשל כך שבית המשפט לא הבין ולא התעניין במיוחד 
בטכנולוגיה החדשה. 

באופן דומה ידוע לנו שאפילו כאשר גוטנברג ניסה לגייס כספים 
לפיתוח המצאתו הוא לא היה מוכן לחשוף את ההמצאה עצמה. 
יתכן שפגש משקיעים אפשריים שלא היו מוכנים להשקיע 
בתהליך שלא נחשף בפניהם לגמרי. אך גוטנברג לא רצה לתת 
פומבי להמצאה לפני שהרגיש שהיא משוכללת דיה. כך ניסה 
למנוע תחרות עם אחרים.

נסיון זה לא עלה יפה. שותפיו המשיכו להדפיס בלעדיו. תוך זמן 
קצר החלו רבים לחקות את תהליך ההדפסה של גוטנברג וסודות 
המקצוע הופצו באירופה.