וטנברג היה צורף במקצועו, ולכן היה בקי בהכנת מקלות

ניקוב, שבעזרתם נהגו הצורפים לנקב את הסמל המיוחד להם בחפצי
המתכת השונים שהכינו. בדרך דומה הוכנו מטבעות.

גוטנברג התייחס לנקב במתכת לא כאל סופו של תהליך, כפי 
שהתייחסו אליו שאר הצורפים בני זמנו, אלא כאל שלב בתהליך 
ארוך יותר. הוא השתמש בנקב כבתבנית אשר לתוכה אפשר לצקת 
מתכת פעם אחר פעם, וכך ליצור את האותיות.