לדרך שתאפשר לו ליצור אותיות בעלות גובה אחיד ורוחב משתנה.
בעיה זו היתה המכשול העיקרי בדרך אל הדפוס. כדי לפתור את
הבעיה הסתייע גוטנברג בניסיונו האישי: הוא היה צורף במקצועו.
על-מנת ליצור אותיות בנות גובה זהה אך רוחב משתנה בנה גוטנברג
מתקן מיוחד ליציקת תבניות. המתקן היה מורכב ממסגרת הנקראת
"אימה", אשר בתחתיתה ניתן לשים בכל פעם תבנית של אות
אחרת. עכשיו אפשר היה להרכיב תבניות של אות מסוימת על
המסגרת, לצקת אות מסוימת בכמות הדרושה, להחליף את התבנית
ולצקת אות אחרת - ולעשות כך שוב ושוב. כך התקבל מלאי של
אותיות בעלות גובה אחיד ורוחב משתנה, שאותן אפשר היה להניח
במסגרת בגודל מתאים ולהרכיב מהן מילים ומשפטים.
התהליך הזה בוודאי מוכר לכם. הוא דומה למכשיר לקישוט עוגות
שבקצהו מלבישים ראשים שונים.
הכנת תבניות האותיות כללה כמה שלבים:
* ראשית היה צורך בתבליט של האות המבוקשת. התבליט הוכן
מברזל שבקצהו חרוטה הצורה המדויקת של האות. כך גם הכינו
מטבעות באותה התקופה, וגוטנברג בוודאי הכיר את התהליך הזה.
* תבנית של האות המבוקשת רוקעה מנחושת על גבי הברזל. בעלי
המלאכה הניחו את התבליט שבו חרוטה האות על גבי נחושת
(שהיא מתכת רכה מברזל), הכו עליו בפטיש - ותבנית האות הועברה
לנחושת.
* התבנית הוכנסה לתוך המסגרת, הנקראת "אימה", ומתכת מותכת
נוצקה לתוך האימה.
* כאשר היתה המתכת מתקררת היו המדפיסים פותחים את
המסגרת, ומוציאים מתוכה מקל קטן שבקצהו תבליט של אות.
בכדי לייצר אותיות זהות נוספות היה צורך רק בלצקת מתכת לתוך
ה-"אימה", ולחכות שתתקרר. משערים שבעל מקצוע היה מסוגל
לצקת כ-4000 אותיות ביום אחד.
[פעילות: חישוב האותיות הדרושות להדפסת קטעים שונים]
כבר במאה ה-16 התפרסם ספר עם הסבר על תהליך הכנת האותיות.
מבין ההמצאות הרבות של גוטנברג, תהליך יציקת האותיות הוא
אולי החשוב ביותר. בתהליך זה היה צורך לעבוד עם מתכות
מתאימות. המתכת שאותה יצקו כדי ליצור את האותיות היתה
צריכה להיות מותכת בטמפרטורה נמוכה יחסית, כדי שיהיה נוח
להשתמש בה וכדי שלא תמיס את המסגרות. היא היתה צריכה
להתקרר ולהתקרש מהר כדי שזמן ההכנה שלה יהיה קצר ככל
האפשר. אולם אסור היה שתתקרר מהר מדי, מפני שעליה למלא
היטב את כל התבנית לפני שתתחיל להתקרש. ותכונה אחרונה -
לאחר שהתקררה היה עליה לשמור על צורתה ולהיות עמידה
בהדפסות חוזרות.
משערים שהרכב המתכת היה:
עופרת 75%
בדיל 12%
אנטימון 12%
נחושת 1%
עד אמצע המאה ה-20 עוד יצקו אותיות באותה דרך בה יצקו
בתקופתו של גוטנברג.
אפשר לראות את הדמיון בין התמונה כאן לבין התמונה בראש הדף.
על סידור האותיות לקראת ההדפסה
|
|
