בשטרסבורג החל גוטנברג בפיתוח המצאת הדפוס, וגם בפיתוח 
טכנולוגיות אחרות כמו יצור מראות. בשנת 1438 הוא חתם על 
הסכם לחמש שנים עם שני שותפים ללמד אותם את מלאכת 
הדפוס. על ההסכם אנו יודעים בעקבות משפט שנערך בשנת ,1439 
לאחר מותו של אחד השותפים. יורשיו של השותף דרשו 
מגוטנברג לשתף אותם בסודותיו המקצועיים, אך בית המשפט 
זיכה את גוטנברג. לפי המוזכר במשפט נראה שגוטנברג פיתח כבר 
אז את טכנולוגית הדפסת הספרים, אך איננו יודעים באיזו רמה, 
או האם הוא הצליח באותה תקופה להדפיס דבר מה. יתכן 
שגוטנברג הדפיס משהו עוד בשטרסבורג לפני שהוא עזב אותה 
בשנת ,1444 אולם אין כל שריד לדבר דפוס מאותה תקופה.

ארבע שנים אחרי שהוא עזב את שטרסבורג חזר גוטנברג למינץ.
שם הוא המשיך בנסיונותיו להדפיס ספרים. בשנת 1450 הוא 
לווה סכום כסף מיוהן פוסט. שנתיים מאוחר יותר, כאשר 
גוטנברג היה זקוק לסכום נוסף לצורך פיתוח התהליך הטכנולוגי, 
הוא צרף את פוסט כשותף. שותפות זו הסתיימה בשנת 1455 
במשפט בו דרש פוסט מגוטנברג להחזיר את ההלוואה. הפעם 
פסק בית המשפט כנגד גוטנברג וחייב אותו להשיב לפוסט את
סכום ההלוואה הראשוני בתוספת הריבית הנהוגה. גוטנברג נאלץ 
להעביר לפוסט את חלקו בשותפות. פוסט המשיך להפעיל את 
בית הדפוס בעזרת שפר, עוזרו של גוטנברג. כך, למעשה, המצאת 
הדפוס יצאה מידיו של ממציאו.
בטרם פורקה השותפות עם פוסט עבד גוטנברג על הדפסת תנ"ך 
מפואר בן 42 שורות בעמוד. מלאכת מחשבת זו המוכרת כספר 
המודפס הראשון הושלמה על ידי פוסט ושפר בשנת .1456 איכותו 
הגבוהה של התנ"ך המודפס מצביע על היותו פרי עבודה ארוכה 
במהלכה למד גוטנברג לשכלל ולשפר את השיטות שהמציא על 
מנת להדפיס ספר שאיכותו אינה נופלת ואף עולה על ספר הכתוב 
בכתב יד.
לאחר המשפט גוטנברג המשיך להתגורר במינץ וככל הנראה 
המשיך לעסוק בדפוס. מספר ספרים וכתבי דפוס מיוחסים לו, 
אולם אין אף ספר הנושא את שמו כמדפיס.
גוטנברג זכה לחסות הארכיבישוף של מינץ בשנת .1465 הוא נפטר
שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת .1468