בתי-הספר שהשתתפו בניסוי הצטיידו בשלושה עד ארבעה מחשבים (ביחס של מחשב אחד לכל עשרה ילדים לפחות), במדפסות ובתוכנות פתוחות. המחשבים הוכנסו לכיתות ועמדו לרשות התלמידים בכל שעות היום על-פי צורכיהם, תוך שימת דגש על כתיבה וקריאה.

מנהלות מחלקות באגף לחינוך יסודי, היועצים האקדמיים ורכזות התכנית התכנסו פעמיים-שלוש בשנה כוועדת היגוי לגיבוש מטרות ודרכי פעולה. פעם בשנה נערכה פגישת מנהלים ומפקחים שמטרתה - יידוע ושיתוף במהלך הפרויקט והפצת נהלים המחייבים את המשתתפים בו. הפרויקט לוּוה בייעוץ אקדמי בתחומים של אוריינות, מחשבים, הדרכה ותיעוד.

רכזות התכנית הגיעו למחוזות לשם הדרכת המנחות בתכנון השתלמויות למורות, וכן לצפייה ותיעוד ההשתלמויות, ייעוץ וחשיבה משותפת לגבי המשך ההשתלמויות, הדגמה ולעתים הדרכה פרטנית בהתאם לצורך. כמו כן הרכזות סיירו בכיתות שהשתתפו בפרויקט כדי ללמוד מקרוב על הצלחות, קשיים ודרכי עבודה בבתי-הספר השונים. במהלך ביקורים אלה ישבו צוות בית-הספר, המנחות המחוזיות ורכזות התכנית לסיכום, דיון וחשיבה משותפת על דרכי הפעולה בהמשך.

ההשתלמות המחוזית נעשתה ברובה על-פי דגם ההדרכה האופייני לכל מחוז. המדריכים היו מתחומי מחשבים בלמידה ואוריינות והיוו צוותים מובילים בכל מחוז. במפגשי ההשתלמות השתתפו מורות מכל בתי-הספר, בעוד שההדרכה הבית-ספרית הייתה יותר פרטנית ולבשה אופי שונה ממקום למקום בהתאם לצרכים.

המורות עבדו בכיתתן על-פי שיטת הוראת הקריאה הנהוגה בבית-ספרן. הן ארגנו את זמנן כך שיחידות ההוראה יתבצעו גם באמצעות המחשב. המורות תיעדו את עבודתן עם הילדים וערכו "חקר פעולה" שסייע ללמידה של הצוות המוביל לגבי תהליכים, הצלחות וקשיים בסביבה ממוחשבת זו.

התלמידים עבדו בסביבת המחשבים על-פי דגמים שונים: משימות יזומות על-ידי המורה ומשימות יזומות על-ידי התלמיד. הנגישות למחשב אף היא הייתה בהתאם להחלטתה של המורה. היו מורות שהגישה למחשב בכיתתן הייתה על-פי סדר קבוע מראש, והיו מורות ששילבו בין קביעת סדר ראשוני לבין צורכי התלמידים.

כדי ללמוד מקרוב על השינויים החלים בכתיבתם של ילדים בסביבה החדשה ועל דרך פעולתן ודעתן של המורות לגבי המתרחש בסביבה זו, תועדה התכנית בידי מתעדת הפרויקט, מנחות ומורות. כך, ההערכה במהלך התכנית וההערכה של התכנית נסמכו על מעקב רשום ורציף שנעשה בידי כל השותפים הפעילים בתכנית: מורים, מנחים ומתעדת התכנית. ההערכה נעשתה לאחר ניתוח תוצרים מכמה סוגים: ראיונות, תצפיות, איסוף תוצרים, תמונות, יומן אנקדוטות.

הנתונים שהתקבלו מן התיעוד ומתהליכי ההערכה לימדו את הצוות המוביל של התכנית מהו התהליך המתרחש בסביבה הלימודית החדשה שבה המחשב הוא חלק בלתי נפרד. במטרה להסיק מסקנות להמשך הפעולה נערכו מפגשים של צוות ההיגוי ושל היועץ האקדמי עם רכזות התכנית, וכן השתלמויות מנחים והשתלמויות מורים.

במפגשים אלו עלו לדיון נושאים מרכזיים הנוגעים לתהליכי הלמידה בסביבה הלימודית החדשה:
		הסביבה הפיזית ודרכי ארגונה.
		ארגון הזמן בסביבה עתירת טכנולוגיה - זמן מורה וזמן תלמיד.
		פעילות הלומדים בסביבת מחשב: כיחידים, בזוגות או בקבוצות.
		מקום המורה ותהליכי הוראה-למידה.
		סוגי המשימות הלימודיות הניתנות לילדים.
		החומרים האחרים הקיימים בסביבה (ספרי לימוד, ספרי קריאה, ספרי מידע, עיתונים, חוברות עבודה) והקשר ביניהם לבין משימות הכתיבה במחשב.
		האינטראקציות המתרחשות בין המורה ובין התלמידים ובין התלמידים לבין עצמם.
		הבחירה של התלמיד: איך ועם מי לבצע את המשימה.
		תהליך ההערכה של עבודת התלמיד והצורך או הרצון לשפר, לתקן, ולפרסם את התוצר המוגמר.
		שילוב ההורים והבית בסביבה הלימודית החדשה.