"כל עתר" הוא מרכז של התחנכות יוצרנית שנוצר להחליף כליל את החינוך הפורמלי הקיים לצורותיו, לרבות הנסיונות לתקנו.
במקום הפרדה שרירותית בין גורמי החינוך (המורים, התלמידים, הבניין, השיטות, המטרות, התכנים, התקציב וכו') – העמדת מערכת אחת המקיפה את הכל: סביבה מתחנכת;
במוקם כבילות למוכר ולידוע – חיפוש אחר הנסתר והתמודדות עם הבלתי ידוע;
במקום שעמום וקדרות – שמחת חיים והנאה.
לא עוד ביקוש תחליפים והטלאת טלאים כגון ריכוך האילוף בכיתות, עידון חיברותן של קבוצות, הגמשת הטכניקות של עיצוב האדם במתכונת, העשרה על-ידי תכסיסי פעלתנות, מתן מידת-מה של אינדיווידואליזציה ועוד תיקונים כיו"ב. במקום כל אלה – יצירת מסכת הזדמנויות להתחנכות יוצרנית.
דפוס ההנעה והפעולה של ההתחנכות היוצרנית הוא זה: משהו חסר לנו, לאדם, והוא מעוניין ומנסה לחפש אחריו. הגיבור המיתולוגי יכול לשמש לנו אב-טיפוס ודפוס עלילותיו יכול לשמש לנו אב-דפוס להתחנכות יוצרנית.
הגיבור נקרא לשליחותי (כגון מציאת שיקוי החיים, הנעורים, החוכמה, האהבה וכיו"ב) על-ידי דחף פנימי או על-ידי קול מגבוה. בצאתו לשליחותו עליו להפרד מבני ביתו ומסביבתו (מלימודיו בבית-הספר הרגיל), ופרידה זו מלווה תחושת סכנה עמומה. הוא יודע כי שליחותו כרוכה במבחנים קשים: מבחני סבל, פקחות ותושיה (אך לא "בחינות בגרות"). אפשר שלעזרתו יבואו יצורים טובים שיציעו לו עצות טובות ואולי אף יתנו לו מכשירי-פלא מועילים. אפשר שייתקל גם ביצורים רעים, העלולים לנסות להטעותו או להתעותו. בין כה וכה יכיר יצורים מופלאים ויתור ספירות מופלאות – במעמקי האדמה, במרומי-האויר, בלב-ים, במעבי יערות-עד, במבוכי מערות אפלות ובלועי הרי-געש... בסופו של דבר מגיע הגיבור אל ה"אוצר" המבוקש והוא נוטל אותו או "גונבו". עתה עליו לתכנן היטב את שיבתו הביתה, לפני שיגלוהו כוחות-הרשע הנקמניים. תוכניות מופלאות מתרקמות במוחו. בדרכו חזרה שוב עליו לגבור על קשיים ומכשולים רבים. סוף-סוף שב הגיבור לביתו והוא עטור הילה ותהילה. לבו מלא שמחה וצהלה והכל שמחים ומוהלים עמו. ושוב הוא מוכן ומזומן לענות לקריאת שליחות חדשה, שיש בה אתגר חדש...
הדפוס הוא איפוא זה: חלום על המשימה – הינתקות מן המוכר – חיפוש אחר המופלא – התמודדות עם הבלתי-ידוע – מתח הגילוי – חדוות ההישג – שמחת השיבה.
על-פי דפוס זה ניתן לבנות מרכז של התחנכות יוצרנית, המצטייר בעיני רוחי כסביבה המכילה 8 מדורי-התחנכות, 3 אולמי-חיים ו-4 ספירות של מציאות. המדורים, האולמים והספירות קצתם ממשיים, מוחשיים, וקצתם ערטילאים, מופשטים, ומספרם אינו מחויב ואינו מקודש, אלא ניתן לצמצום ולהרחבה לפי ההשקפה ולפי הצרכים. והלן רשימתם, הערוכה במתכוון שלא לפי סדר מסוים, ערכי או כרונולוגי:
"מדור ההתנכות": א. מדור החושים וההגיון הפשוט, ב. מדור הדמיונות וההזדיונות, ג. מדור העיבודים, ד. מדור חשיפת העבר, ה. מעבדת עדכון ההווה, ו. מדור עיצוב העתיד, ז. פינה אישית, ח. מדור התכנון, האופטימיליזציה והמכסימיליזציה;
"ספירות המציאות": א. כמעט כל חללי האגוספירה (ה"אני" האישי וסביבתו), ב. כמעט כל חללי הסוציוספירה (החברה והתרבות וסביבתן, ולא רק החברה והתרבות המערבית), ג. כמעט כל חללי האקוספירה (מערכת החיים, ולא רק על פני כדור הארץ שלנו, ד. כמעט כל חללי הקוסמוספירה (העולמות למיניהם, לרבות עולמות שאינם אפשריים).
ההתחנכות מתחילה ב"מדורים", ב"אולמים" מוצגים התוצרים והיצירות שעובדו והפקו ב"מדורים", וה"ספירות" מקיפות את ה"מדורים" וה"אולמים" ומוליכות אליהם ומהם.
אין מדור חשוב ומדור פחות חשוב, ואין מוקדם ומאוחר. השאלה אינה אלא זו: היכן אתה נמצא עתה ומתי תרהיב עוז להכנס אל אחד המדורים?

    מתוך: משה כספי – החינוך מחר – עם עובד, 1979 – עמ' 204-206
   מבוא לפרק תשיעי – "על אתר" (תיאור חופשי, ספרותי)