ביטו בשתי התמונות הללו. אלה תמונות של טקסטים מהתקופה

של ראשית הדפוס. האחד נכתב בכתב-יד והאחר נדפס בבית דפוס.
האם אתם יכולים לזהות איזה טקסט יצא מתחת למכבש הדפוס?

אכן, קשה לקבוע, וזאת היתה מטרתו של גוטנברג. הוא רצה 
שהספרים שהוא הדפיס ייראו כמה שיותר דומים לספרים שהוכנו 
בכתב-יד באותו הזמן.

זאת דוגמה לתופעה מעניינת שמלווה חידושים טכנולוגיים רבים: 
בהתחלה המשתמשים בטכנולוגיות חדשות משתדלים שהתוצר 
החדש שלהם יהיה דומה ככל האפשר לתוצרי הטכנולוגיה הקודמת. 
ניסיון זה נעשה גם כאשר הוא גורם לסרבול מיותר ומונע ניצול מלא 
של הטכנולוגיה החדשה.

דוגמה לסרבול הזה אפשר לראות בצירופי האותיות שעליהם 
גוטנברג שמר. צירופים אלה לא היו חיוניים לקריאה ברורה של 
הכתוב, אך הם היו מקובלים בכתבי-יד. בתהליך הכתיבה אין קושי 
בחיבור האותיות, ולעתים הוא אף מקל על הכתיבה. אולם בעת 
ההדפסה האותיות המחוברות מסרבלות את התהליך. צירופי 
האותיות הצריכו יציקת תבניות רבות בנוסף לאותיות האלף-בית 
ולסימנים הנחוצים לקריאה. ריבוי התבניות סירבל את תהליך 
סידור האותיות, בשל מספרן הרב של אותיות הבלט בשולחן הסדר. 
למרות קשיים אלה לא ויתרו המדפיסים הראשונים על צירופי 
האותיות.

* האם אתם יכולים לחשוב על עוד מאפיין של הדפוס שבו בולטים 
  שרידי הטכנולוגיה הקודמת?

* האם אתם יכולים לחשוב על תופעות דומות של חיקוי תוצרי 
  טכנולוגיה ישנה על-ידי טכנולוגיה חדשה בתחומים אחרים?