עוגות שמרים
לכל אחד יש המתכון האהוב עליו למעדן הזה. וכל אחד מוכן להשבע שזה שנמצא אצלו הוא הטוב ביותר. ואם כך, למה שאני אהיה שונה? בגנים שלנו בקיבוץ אפיית עוגות שמרים )המכונים "חלות" בהגה המקומי( הינה מסורת עתיקת יומין. אם להורים יש מזל הילדים מביאים את החלות הביתה במקום לגמור אותן לפני שהם נכנסים לדירה. המילוי מאד סטנדרטי: קינמון או שוקולית, ולרוב, "שתיהם". את המתכון הזה קיבלתי מחבר לפלוגת המילואים שלי, אליהו דינו, המכונה (כמובן) דינו. דינו היה חייל קרבי לכל דבר, אבל הוא אהב להכנס למטבח ולהוציא משם דברי מאפה נפלאים. בתקופת מלחמת לבנון הוא התמקם במטבח המאולתר של המוצב שלנו באיזור כביש החוף ולקראת כל שבת הוא היה מכין קרויסונים שכל מאפיה במרכז תל אביב היתה מתגאה בהם. ביקשתי את המתכון שלו לעוגות שמרים, ואני, והורי הילדים, מתענגים מאז מדי יום ששי. לשם הייעול אנחנו מכינים את הבצק ביום חמישי בערב ומכניסים אותו למקרר מיד אחרי הוספת הקמח והלישה, אבל כמובן אין חובה לעשות כך. החומרים:
אופן ההכנה
לאכול כאשר העוגות עדיין טריות. |