אתר אינטרנט מוסמכים, אתרים שהמורה והספרן מציינים מראש כראויים לשימוש, יכולים להוות פתרון טוב לבעיית המהימנות הזאת. ואכן, יש כאלה. על פי רוב, כאשר תלמיד נעזר במידע שהוא מוצא באתר של סנונית, או בספריה הווירטואלית של מט"ח, למשל, הוא יכול להיות די בטוח שהמורה שלו לא ירים גבה בנוגע למקורות שלו. אתר כמו בז מנסה, במידה רבה של הצלחה, להפנות תלמידים למקורות מהימנים שמתאימים לרמה הלימודית שלהם. אבל מטבעו של האינטרנט שהוא יוצר קישורים. לא כל המידע המבוקש נמצא באתר ה-"מוסמך", הראשוני. לעתים קרובות על התלמיד להקליק על קישורים לאתרים נוספים כדי לקבל מידע נוסף. מיותר לציין שאין ביכולתו של האתר המוסמך לפקח על המידע שנמצא בכל הקישורים האלה. מה גם, מספר הנושאים שעליהם תלמידים מבקשים להכין עבודות הוא כמעט בלתי-מוגבל, ועבור הרבה מאלה אין אתרים איכותיים. הלווי והיתה אנציקלופדיה באינטרנט - אנציקלופדיה המרכז תחת כותרת אחת מידע מהימן על כמעט כל נושא. לא רק תלמידים ומורים מביעים את המשאלה הזאת. היא גם נחלתם של לא מעט יזמים ואנשי שיווק. לא פלא ש-YNET החליט שכדאי להכין אנציקלופדיה כזאת, אנציקלופדיה שמנסה לרכז בתוכה ערכים על הנושאים שתלמידי ישראל עשויים לרצות למצוא מידע. (שאלה מעניינת וחשובה היא האם יש בימינו עוד מישהו, מלבד תלמידי בית ספר, שמשתמש באנציקלופדיה. אך התייחסות לשאלה הזאת איננה בתחום המאמר הזה.) אבל לאנציקלופדיה של YNET יש מטרה עסקית, והשימוש בה מוגבל למי שמשלם. המורים והתלמידים, הרגילים למצב שבו השימוש באנציקלופדיה בספריית בית הספר הוא בחינם, רוצים שכך יהיה גם השימוש באנציקלופדיה באינטרנט. וראו זה פלא, אנציקלופדיה כזאת אכן קיימת, ושמה ויקיפדיה. אך במקום שבכך בעיית איתור המידע שעומד לרשות תלמידי בתי הספר באה על פתרונה, קיומה של האנציקלופדיה הזאת, ואופיה המיוחד, רק מחריפים את הבעיה. בעצם, הויקיפדיה מעמיד בסימן שאלה שאלות שבבסיס תהליכי למידה: מהו מקור מוסמך, האם תלמידים מסוגלים לזהות מקורות מהימנים, ואפילו לשם מה תלמידים זקוקים במידע.
ה"ויקיפדיה" הינה, לפי הגדרת מפיציה, אנציקלופדיה שיתופית חופשית. משמעות הדבר היא שכל מי שמשתמש בה יכול גם להשתתף בבנייתה. כל מי שחפץ בכך יכול להכניס ערך חדש לתוך דפיה, או יכול לערוך ערכים קיימים. אם קורא מסוים מוצא שם מידע שלדעתו הוא איננו נכון, הוא יכול לערוך שינויים בגוף הטקסט, והטקסט החדש שהוא הכין הופך להיות הטקסט שאחרים שמגיעים לאותו ערך יפגשו (עד אשר מישהו אחר יערוך, גם הוא, שינויים). התהליך קל ופשוט. לא נדרש שום ידע טכנולוגי, וה"ויקיפדיה" איננה שואלת אם לכותב/לעורך יש הכישורים המתאימים או הדרושים לכתוב על הנושא הנבחר. (המילה "ויקי" מקורה ב"ויקי-ויקי" שמשמעותה בשפה של תושבי איי הוואי "מהר". ואכן, כשמו הוא.) לפי ההגדרה הזאת אפשר לחשוב שמדובר בפרויקט קיקיוני המרכז סביבו מספר משוגעים לדבר שאולי נתקפים בשגעון תרתי-משנע. הרי עבור האנציקלופדיה המסורתית, עוד לפני שפותחים את הכרך ומעיינים בערכים, כל אחד, ואפילו כל תלמיד, יודע (או לפחות מניח) שמי שאחראי להגדרות ולהסברים שמופיעים בה הם מומחים ויודעי דבר. היתכן שכל אחד, אולי נהג טקסי מובטל, אולי תלמיד כיתה ה' משועשע, יתרום למאגר הידע האנושי המכונה אנציקלופדיה? אולי השאלה הזאת מתאימה יותר לתקופות מהעבר, תקופות של מעמדות, של ריבוד חברתי נוקשה, תקופות שבהן בין מי שידע לבין מי שלא ידע נפער פער רחב. אנחנו חיים היום בתקופה פוסט-מודרנית שבה הגבולות בין יצרן התרבות לבין הצרכן מטושטשים, ואפילו עצם הרעיון של מומחיות בתחומים תרבותיים מוטל בספק. בתקופה כזאת אין זה מפתיע שטשטוש כזה מופיע גם בתחומים של ידע. הרי היום מאד מקובל שחולה יערוך חיפוש באינטרנט ויביא לרופאו מידע חדש על טיפולים ועל תרופות. ואם כך, אולי אין זה צריך להראות מוזר שהמשתמשים באנציקלופדיה ישתתפו גם בעריכתה. ובעצם, המצב הזה איננו לגמרי חדש או מקורי לזמננו. דוקא באנגליה הוויקטוריאנית, בעת עריכת אחד המפעלים הלשוניים המרשימים ביותר של סוף המאה ה-19, ה-Oxford English Dictionary) OED) התרחש תסריט דומה.
אף על פי ששאלות בנוגע לסמכותם של יוצרי מקורות מידע לא נולדו עם הויקיפדיה, ואפילו לא עם האינטרנט, אין ספק שקיומו של האינטרנט הביא להחרפת השאלות האלו, ולדחיפות הטיפול בהן. הסיבות המרכזיות לכך הן אולי שני מאפיינים עיקריים של פרסום מידע ב-WWW: הזמינות החופשית של מידע, וטשטוש הסממנים של מהימנות המידע. העובדה שהתהליך של פרסום מידע לא צריך לעבור סידרה של מסננים (עורך, מו"ל, סדר דפוס, ועוד) יוצרת מצב שבו כמעט כל אחד יכול לבצע את כל השלבים האלה בעצמו (או לדלג עליהם) ולפרסם את מה שנראה לו כרצוי או ראוי. בנוסף, התהליך הזה איננו יוצר תחושה של ירידה באיכות. דוקא האיכות החיצונית של אתרי אינטרנט "אישיים" יכולה להשתוות לאיכותם של אתרים "מקצועיים", ואף לעלות עליהם. כאשר הויקיפדיה ראתה אור לראשונה, בקיץ של 2001 (באנגלית בלבד) המראה החיצוני שלה היה די צולע והיקפו היה מאד מצומצם. אפילו אם המידע עצמו היה מעניין ומשכנע, המראה של דפיה לא עורר אמינות. הרי אפילו בעידן הפרסום העצמי של האינטרנט, גולשים מסוגלים די בקלות לזהות סימנים שמעידים על מקצועיות לעומת חובבנות, ומה שנראה להם כחובבני יזוהה גם כלא אמין. אבל היום, גם המראה, וגם ההיקף של הויקיפדיה הם כאלה שרבים שאינם מכירים את האופי המיוחד של האנציקלופדיה הזאת, אלא פשוט מעוניינים במקור מידע חופשי, מגיעים אליה ו-"משתמשים" במידע שנמצא בה, בלי להרגיש שיש סיבה להטיל ספק במהימנותו. (נכון לתחילת דצמבר, 2004, יש בערך 410,000 ערכים באנגלית, ובעברית, מפעל שהתחיל רק ביולי 2003, מעל 12,000 ערכים). לכן, אין זה צריך להפתיע אותנו שבקיץ של 2004 הויכוח על מהימנות המידע, ויכוח שמתנהל לפחות מאז קיומו של ה-WWW, פרץ שוב, והפעם סביב הויקיפדיה, וליתר דיוק, סביב השאלה האם ערכים שמתפרסמים בויקיפדיה יכולים להתקבל כערכים שתלמידים משתמשים בהם בלימודיהם (ובעבודותיהם) בבית הספר. בעידן האינטרנט הגיגיו של אדם אחד יכולים לעורר גל גדול של תגובות, וכך קרה סביב הויקיפדיה. בעל תור לנושאים טכנולוגיים בבוסטון כתב מאמר בו הוא תהה על עצם הרעיון של אנציקלופדיה שיתופית. הוא ציטט ספרנית שקבעה שכמובן היא לא היתה מכוונת תלמידים אל מקור כזה. קורא אחר הגיב בבלוג האישי שלו. הוא דיווח על ניסוי שהוא ערך בו הוא הכניס מספר טעויות בולטות לתוך מספר ערכים בויקיפדיה ועקב אחריהן לראות אם מישהו יתקן אותן. הוא דיווח שהטעויות אכן תוקנו יחסית מהר. קוראים אחרים הגיבו שאולי הבעיה איננה בטעויות גסות, אלא בדקויות שרק מומחה היה תופס. מספר קוראים הציעו שיטות לבדוק אם קוראי/עורכי הוויקיפדיה מסוגלים למצוא ולתקן טעויות כאלה. קורא אחר הפנה את הקוראים למחקר שנערך קצת קודם. המחקר הזה בדק שינויים בוויקיפדיה עבור ערכים הקשורים לנושאים בחדשות. בלי לבדוק את טיב השינויים, הוא מצא שתוך זמן יחסית קצר, הערכים האלה זכו למספר רב של שינויים שנערכו על ידי מספר יחסית מצומצם של עורכים, דבר שרמז שלמרות שכל אחד יכול לערוך שינויים, רק אנשים שמחשיבים את עצמם (בצדק או שלא בצדק) ליודעי דבר משתתפים במלאכת העריכה. כזכור, ויכוחים מהסוג הזה על מהימנות המידע פורצים מדי פעם. הויקיפדיה אמנם מחדדת את הויכוח, אבל השאלות הבסיסיות עלו כבר עם פרוץ האינטרנט לסביבה הלימודית. עוד ב-1999 טים ברנרס-לי, "ממציא" ה-WWW, התייחס לחלום שלו בנוגע לאותה המצאה: הרעיון המרכזי של הווב הינו של מרחב מידע שדרכו בני אדם יכולים לתקשר, ולתקשר בדרך ייחודית: קשר של שיתוף מידע במאגר ציבורי. הרעיון לא היה רק שיהיה זה מרחב גדול לגלישה, אלא שכולם יוכלו לתרום את רעיונותיהם ולא רק לקחת רעיונות ממנו.
למערכת החינוכית המסורתית יש, על פי רוב, רק כיוון אחד למסירת מידע - מהמורה אל התלמיד, מהמקור המוסמך אל כלי הקיבול הריק שיש למלא. האנציקלופדיה, כפי שהכרנו אותה (עד ה"ויקיפדיה") תואמת את המודל הזה - סדרה של ספרים גדולים בכריכה נאה התופסת מקום מכובד על המדף יוצרת רושם של סמכות. אפשר, כמובן, לשאול אם המידע שנמצא באותם כרכים אכן נכון וחופשי מדעות קדומות (בישראל, למשל, מרימים גבה לגבי ההתייחסות של אנציקלופדיות בריטיות להיסטוריה של עם ישראל) אך על פי רוב המידע זוכה להילה של קדושה. מערכות חינוך שואפות לנאמנות לאמת - אמת שעל פי רוב נחשבת נצחית ולא משתנה. ארגון המידע באנציקלופדיה תואם תפיסה כזאת - תפיסה של סמכות בלתי מעורערת. אבל מתברר שהסמכות הזאת אינה יכולה לשרוד למשך זמן. אטלסים של לפני דור כבר אינם מתאימים לשימוש בבתי ספר, היות ובהם מופיעה ברית המועצות, ואילו היום יש חבר העמים. מבנה האטום שלימדו בבתי הספר לפני דור כבר שונה בלא מעט פרטים מהמבנה שמלמדים היום. אם אנחנו זוכרים עובדות מתקופת בית הספר (דבר שלמען האמת כלל וכלל אינו בטוח) סביר להניח שמה שאנחנו זוכרים כבר איננו תקף. לאור זה חשוב, אולי, להתמקד בתפקיד אחר של בית הספר, בפיתוח מיומנויות הערכת המידע. בסוף שנות ה-60 בארה"ב (תקופה שבלי האינטרנט ראתה קריאת תיגר על סמכויות רבות) המבקר הנודע ניל פוסטמן כתב ספר בשם "החינוך כפעולה חתרנית". בספר הזה פוסטמן הדגיש שעל בתי הספר לפתח אצל התלמידים יכולת של זיהוי ה-"זבל". הוא קבע שעל המורים ללמד את תלמידיהם לראות כיצד הפרסום והרטוריקה עובדים עליהם, מטשטשים את האמת, כך שהם, התלמידים, יוכלו לחתור לאמת. עשר שנים מאוחר יותר פוסטמן פרסם ספר נוסף, הפעם בשם "החינוך כפעולה שומרת" בו הוא הדגיש שמתפקידו של בית הספר לשקוד על העברת ערכי תרבות יסודיים לתלמידים. פוסטמן הבין שקיים מתח, אפילו סתירה, בין שתי הגישות האלו. דעותיו על תפקיד בית הספר הושפעו לא מעט מהאווירה התרבותית הכללית של החברה בכל תקופה בה הוא כתב. אבל השאלה בענין מידת המהימנות של ערכים שבויקיפדיה הינה רק אחת מהשאלות הרבות שמתעוררות סביב הנושא הזה. אנחנו צריכים לשאול גם לשם מה תלמידים פונים לאנציקלופדיה בכלל. עלינו לבדוק את סוגי העבודות המוטלות על תלמידינו, ולבחון האם, ולמה, למידע מהאנציקלופדיה יש בהן מקום חשוב. המערכת החינוכית של היום מעסיקה את תלמידיה בהכנת עבודות שעיקרן העתקת מידע ממקור כלשהו לדף שהתלמיד מגיש למורה בלי שהתלמיד יצטרך לשאול את עצמו כיצד הוא אישית מתייחס לאותו מידע וכיצד הוא משפיע על חייו. כל עוד זה המצב, אין זה משנה אם המקור שממנו התלמיד לוקח את המידע מוסמך או לא. קיומה של הויקיפדיה מעוררת שאלות רבות בנוגע לצורך במקורות מוסמכים, וכיצד קובעים ומזהים מקורות כאלה. אבל למרבה הצער, לעתיד הקרוב נדמה שתלמידים ימשיכו להכין עבודות שאמינות המידע שבהן כמעט חסרת משמעות.
מקורות
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||