האם אפשר להפרד
מאלה?
מבחינתי האישית, הרעיון של חיות מחמד טמגוצ'י די קסם לי. אם הרעיון של אדם מבוגר המשחק בצעצוע כזה לא היה גורם להרמת גבה, אני מודה שהייתי מאמץ טמגוצ'י לעצמי ללא היסוס. אך מה לעשות, והתנהגות כזאת איננה מקובלת אצל מבוגר. לכן, צפיתי בנדב ששיחק עם הטמגוצ'י הזה שהוא קיבל מידיד כמתנת יום הולדת. קיוויתי שהוא ימשיך להתעניין בו מספיק זמן כדי שגם אני אוכל להנות ממנו. אך כפי שאפשר היה לצפות, רק אחרי כשבועיים הוא התעייף מאילוף חיית מחמד וירטואלי, והטמגוצ'י נעזב על המדף שלו. כאשר הגיע הזמן להחליט להפרד ממנו נדב כבר היה מוכן, אבל אני עוד החזקתי בתקווה שאולי יום אחד אספיק לשחק איתו טיפה.
לזמן קצר סביבוני בייבלייד זהרו בשמי משחקי הילדים. עד שרוב ההורים הספיקו להוציא את הכסף המבוקש, שגעון חדש כבר תפס את הילדים (או הסביבונים שנקנו התפרקו). הסביבונים האלה לא בלטו באיכות בנייה גבוהה, וקריאת הוראות ההרכבה דרשה דבקות במטרה עילאית - במיוחד מפני שילד חסר סבלנות התנשף בעורפך. בסופו של דבר, היה זה דוגמה קלאסית של שגעון מתוזמר היטב, וראוי לשמור על אחד כאלה אם לא משום סיבה אחרת מאשר לזכור לא ללכת שבי אחרי צעצוע שמופיע בשוק.
מחזיקי מפתחות אמנם לא זוכים להתעניינות רבה במשפחה שלנו, אבל כאשר בקצה השני של מחזיק מופיע פנס לייזר משוכלל, אפשר לשקול לשמור עליו ברצינות. הרי, כאשר אני הייתי ילד, עצם הרעיון של לייזרים העלה מחשבות של מדע בדיוני, והיום הם מופיעים כצעצועי ילדים שלא חושבים פעמיים לפני שמשליכים אותם לפח. על גבי הפנס הזה מופיעה הכתובת: סכנה: קרינה של לייזר - יש להמנע מקשר עין ישיר. וקוראים לזה צעצוע?
אולי זאת הגזמה לטעון שהסביבון הזה מהווה מיזוג נפלא של פשטות ושל טכנולוגיה גבוהה, אבל זאת התחושה שהוא יוצר אצלי. הרי אין זה אלא עיגול של פח מגולבן עם מחזירי אור מיוחדים מודבקים על צידו העליון. הוא מסתובב רק באמצעות הפעלת כוח של אצבע. אבל כאשר הוא מסתובב הוא ממש יפהפה למראה. ובנוסף, הוא דורש כל כך מעט מרחב כדי לשמור אותו. בעצם, אין שום סיבה לזרוק אותו.
מבחינתי האישית, הרעיון של חיות מחמד טמגוצ'י די קסם לי. אם הרעיון של אדם מבוגר המשחק בצעצוע כזה לא היה גורם להרמת גבה, אני מודה שהייתי מאמץ טמגוצ'י לעצמי ללא היסוס. אך מה לעשות, והתנהגות כזאת איננה מקובלת אצל מבוגר. לכן, צפיתי בנדב ששיחק עם הטמגוצ'י הזה שהוא קיבל מידיד כמתנת יום הולדת. קיוויתי שהוא ימשיך להתעניין בו מספיק זמן כדי שגם אני אוכל להנות ממנו. אך כפי שאפשר היה לצפות, רק אחרי כשבועיים הוא התעייף מאילוף חיית מחמד וירטואלי, והטמגוצ'י נעזב על המדף שלו. כאשר הגיע הזמן להחליט להפרד ממנו נדב כבר היה מוכן, אבל אני עוד החזקתי בתקווה שאולי יום אחד אספיק לשחק איתו טיפה.
 |
לזמן קצר סביבוני בייבלייד זהרו בשמי משחקי הילדים. עד שרוב ההורים הספיקו להוציא את הכסף המבוקש, שגעון חדש כבר תפס את הילדים (או הסביבונים שנקנו התפרקו). הסביבונים האלה לא בלטו באיכות בנייה גבוהה, וקריאת הוראות ההרכבה דרשה דבקות במטרה עילאית - במיוחד מפני שילד חסר סבלנות התנשף בעורפך. בסופו של דבר, היה זה דוגמה קלאסית של שגעון מתוזמר היטב, וראוי לשמור על אחד כאלה אם לא משום סיבה אחרת מאשר לזכור לא ללכת שבי אחרי צעצוע שמופיע בשוק.
 |
מחזיקי מפתחות אמנם לא זוכים להתעניינות רבה במשפחה שלנו, אבל כאשר בקצה השני של מחזיק מופיע פנס לייזר משוכלל, אפשר לשקול לשמור עליו ברצינות. הרי, כאשר אני הייתי ילד, עצם הרעיון של לייזרים העלה מחשבות של מדע בדיוני, והיום הם מופיעים כצעצועי ילדים שלא חושבים פעמיים לפני שמשליכים אותם לפח. על גבי הפנס הזה מופיעה הכתובת: סכנה: קרינה של לייזר - יש להמנע מקשר עין ישיר. וקוראים לזה צעצוע?
 |
אולי זאת הגזמה לטעון שהסביבון הזה מהווה מיזוג נפלא של פשטות ושל טכנולוגיה גבוהה, אבל זאת התחושה שהוא יוצר אצלי. הרי אין זה אלא עיגול של פח מגולבן עם מחזירי אור מיוחדים מודבקים על צידו העליון. הוא מסתובב רק באמצעות הפעלת כוח של אצבע. אבל כאשר הוא מסתובב הוא ממש יפהפה למראה. ובנוסף, הוא דורש כל כך מעט מרחב כדי לשמור אותו. בעצם, אין שום סיבה לזרוק אותו.
 |
