קל (כנראה) לזרוק

צעצוע כזה יכול להעניק לנו כמה שעות של הנאה - במיוחד כאשר מכוונים אותו בכיוון אחיך או אחותך. אינני חושב שאיבדנו את כל הדיסקים שנורו מפה הסרטן הזה בעזרת שחרור של קפיץ, אם אפילו אם לא איבדנו אותם, רבים מהם לא נמצאו, ובלעדיהם ההנאה המוגבלת שהצעצוע הזה העניק הצטמצמה עוד יותר.


היום אפילו הצעצועים שמתלווים לארוחות ילדים במסעדות מורכבות יותר מבחינה אלקטרונית מאשר כל מה שהכרתי כילד. אינני זוכר מה הצעצוע הספציפי הזה עשה, אך אני בטוח שזה היה די מרשים ... בערך לשבועיים. אף אחד לא התלונן כאשר החלטנו לצרף את החפץ הזה לערימה המיועדת לפח.


אף אחד מאיתנו במשפחה אינו אוסף מחזיקי מפתחות, ואולי יש בכך מידה מסויימת של מזל. הרי יש לפחות דבר אחד שאיננו אוספים. מחזיק המפתחות הזה היה, לזמן קצר, חפץ נאה למדף. אני מניח שאחד מהילדים קיבל אותו כמתנת יום הולדת מילד אחר. אף אחד לא זוכר במדויק, ובעצם, אין זה משנה. דווקא ציפיתי שהילה תחליט שהיא רוצה לשמור עליו, אבל אי אפשר להתלונן שהיא החליטה אחרת.


סביר להניח שקנינו את המשחק הזה לקראת טיסה לחו"ל - אחרת, אני מניח שהייתי מסרב לרכוש אותו, אם כי לפעמים קורה שאני נכנע ללחץ מתמשך מילדי לקנות משהו שבעיני מיותר. אין זה משנה, כמובן, שבמקרה הזה ההורים צדקו, והמשחק הזה החזיק מעמד בקושי לאותה תקופה שהבנים המשיכו להתעניין בו (ויש להניח שפחות). לפעמים צריכים להסכים לקנות משהו, גם כאשר יודעים שזאת טעות. ועכשיו, לאחר שנפרדנו מהמשחק המסויים הזה, בכל זאת אין סיבה להניח שאפשר ללמוד משהו מהנסיון הזה. הרי די ברור שגם בעתיד נכנע ללחץ לקנות משהו שבעצם איננו צריכים.

 

















 
אל: בשבח הפריטים הקטנים
אל: החיים מבעד לסורק - הדף הראשי