כבר מזמן
הביקור האחרון שלנו בצפון אמריקה היתה בקיץ של 2003. מספר מעטפות של חפצים (ניירות לרוב) עוד מחכות, ואולי יחכו לעולם, לעיון רציני יותר. סביר להניח שאף אחד לא היה חש בחסרונם של אלה לו הייתי זורק את הרוב, ולכן אין כל כך סיבה להמשיך לשמור עליהם.
אבל אולי בכל זאת יש משהו בין כל החפצים האלה שאני באמת רוצה לשמור - רעיון שקיוויתי שיום אחד אפתח, מזכרת שבכל זאת רצוי לשמור. התווית הזאת, שפעם זיהתה מזוודה כשייכת לנו, איננה מזכרת כזאת, אך לעומת זאת, היא כן תזכורת - תזכורת לעצמי שעדיין לא הספקתי לעבור על כך החפצים שבמעטפות האלה. יום אחד אני עוד מקווה לנבור בתוך המעטפות ולוודא שאין בהן משהו שאני באמת רוצה לשמור. אני חייב להודות גם שהמרגש של התווית ביד שלי די מעניינת.
הביקור האחרון שלנו בצפון אמריקה היתה בקיץ של 2003. מספר מעטפות של חפצים (ניירות לרוב) עוד מחכות, ואולי יחכו לעולם, לעיון רציני יותר. סביר להניח שאף אחד לא היה חש בחסרונם של אלה לו הייתי זורק את הרוב, ולכן אין כל כך סיבה להמשיך לשמור עליהם.
אבל אולי בכל זאת יש משהו בין כל החפצים האלה שאני באמת רוצה לשמור - רעיון שקיוויתי שיום אחד אפתח, מזכרת שבכל זאת רצוי לשמור. התווית הזאת, שפעם זיהתה מזוודה כשייכת לנו, איננה מזכרת כזאת, אך לעומת זאת, היא כן תזכורת - תזכורת לעצמי שעדיין לא הספקתי לעבור על כך החפצים שבמעטפות האלה. יום אחד אני עוד מקווה לנבור בתוך המעטפות ולוודא שאין בהן משהו שאני באמת רוצה לשמור. אני חייב להודות גם שהמרגש של התווית ביד שלי די מעניינת.
 |
