כבר לא פותח דבר

שלושה חודשים לפני שהשיפוצים שלנו הגיעו מספיק קרובים לסיום כדי שאוכל לכתוב את השורות האלו, הדלת הראשית של הבית שלנו הורדה מהצירים שלה. למרבה הצער, רק מספר קטן של שבועות לפני שהשיפוצים הסתיימו במלואם, ויכולנו לחזור הביתה, דלת חדשה הותקנה במקומה. במשך אותה תקופת ביניים חדשה, המשמעות של "לסגור את הדלת" היתה להרים את הדלת הישנה ולהניח אותה לפני המשקוף הריק, וכך, פחות או יותר, ליצור את האשליה שלבית היתה דלת, ושהדלת הזאת היתה סגורה.


אך למרות שהדלת כבר לא פתחה או סגרה שום דבר, המשכתי לשמור על המפתח שלה בשרשרת המפתחות שלי. הוא עדיין שם עכשיו, יחד עם עוד מספר מפתחות - חלקם לדלתות שאני עדיין פוגש, וחלקם שאריות מדלתות שמזמן שכחתי. קרוב לוודאי שגם המפתח הזה יעבור למחוזות השכחה לפני שאוריד אותו מהשרשרת.

אל: זכרון לזמנים קשים
אל: ... ובנה לה בית
אל: החיים מבעד לסורק - הדף הראשי