עוד שימושי אחרי כל כך הרבה שנים?
ללא ספק, רבים מהפתקאות שמצאתי בכיסים שלי מתאימות מאד לפח. אפילו אני לא אתגעגע אליהן, אם כי כמעט תמיד שווה להעיף בהן מבט.
יש ביניהן שמעוררות זכרונות, המזכירות לנו עד כמה העולם שלנו השתנה. הפתק הזה, למשל, היה פתק הצבעה של תלמידי כיתה ו' שלי לפני חמש עשרה שנים. אפשרתי לכיתה שלי להחליט, בין מספר אפשרויות שקבעתי מראש, את הרכב חדרי השינה של בית הילדים שלנו. זמן קצר אחרי ההצבעה הזאת כל הנושא של "לינה משותפת" הפך להיסטוריה, והיום, הילדים שלי בוודאי אינם מבינים בכלל כיצד קרה שהילדים של אז לא ישנו בבתי ההורים שלהם.
אני מודה שאני קצת מבולבל בנוגע לפתק הזה. הוא נכתב בצד השני של כרטיס מכרטסת של ספריה. כנראה שזרקו את הכרטיס ולכן הוא הפך לנייר לפתקאות. אפשר לזהות בו דוגמות של כיצד משלבים שורשים לתוך בניינים כדי ליצור מילים שונות. (מעניין לציין שהדוגמה העליונה מוטעית - אין פִתָרוֹן אלא פִתְרוֹן - אחת מתוך רק שש מילים בבניין הזה.) אך לא בגלל זה אני מבולבל. אינני יודע למה, או עבור מי, הכנתי את הפתק הזה. מקבלים את הרושם שהכנתי אותו כדי להסביר את נושא הבניינים למישהו, אך שוב, לא מובן לי עבור מי. ובכלל, למה הוא נשאר בכיס שלי, במקום להיות אצל מי שעבורו הכנתי אותו.
אין חוק התיישנות על מתכונים, לפחות לא על המתכונים שבפתק הזה - בשביל פנקייק, בשביל פנקייק אמריקאי (אם כי לא ברור לי ההבדל משניים האלה) ובשביל לביבות גבינה. אינני זוכר מי נתן לי את אלה, אבל הם נראים לי נכונים ובני ביצוע גם היום. נדב בוודאי ירצה לנסות להכין כמה מאלה - ובדרך הזאת נזכה בטעם מן העבר שהגיע אלינו דרך מכונת הזמן המוכרת - הכיס שלי.
ללא ספק, רבים מהפתקאות שמצאתי בכיסים שלי מתאימות מאד לפח. אפילו אני לא אתגעגע אליהן, אם כי כמעט תמיד שווה להעיף בהן מבט.
 |
יש ביניהן שמעוררות זכרונות, המזכירות לנו עד כמה העולם שלנו השתנה. הפתק הזה, למשל, היה פתק הצבעה של תלמידי כיתה ו' שלי לפני חמש עשרה שנים. אפשרתי לכיתה שלי להחליט, בין מספר אפשרויות שקבעתי מראש, את הרכב חדרי השינה של בית הילדים שלנו. זמן קצר אחרי ההצבעה הזאת כל הנושא של "לינה משותפת" הפך להיסטוריה, והיום, הילדים שלי בוודאי אינם מבינים בכלל כיצד קרה שהילדים של אז לא ישנו בבתי ההורים שלהם.
 |
אני מודה שאני קצת מבולבל בנוגע לפתק הזה. הוא נכתב בצד השני של כרטיס מכרטסת של ספריה. כנראה שזרקו את הכרטיס ולכן הוא הפך לנייר לפתקאות. אפשר לזהות בו דוגמות של כיצד משלבים שורשים לתוך בניינים כדי ליצור מילים שונות. (מעניין לציין שהדוגמה העליונה מוטעית - אין פִתָרוֹן אלא פִתְרוֹן - אחת מתוך רק שש מילים בבניין הזה.) אך לא בגלל זה אני מבולבל. אינני יודע למה, או עבור מי, הכנתי את הפתק הזה. מקבלים את הרושם שהכנתי אותו כדי להסביר את נושא הבניינים למישהו, אך שוב, לא מובן לי עבור מי. ובכלל, למה הוא נשאר בכיס שלי, במקום להיות אצל מי שעבורו הכנתי אותו.
 |
אין חוק התיישנות על מתכונים, לפחות לא על המתכונים שבפתק הזה - בשביל פנקייק, בשביל פנקייק אמריקאי (אם כי לא ברור לי ההבדל משניים האלה) ובשביל לביבות גבינה. אינני זוכר מי נתן לי את אלה, אבל הם נראים לי נכונים ובני ביצוע גם היום. נדב בוודאי ירצה לנסות להכין כמה מאלה - ובדרך הזאת נזכה בטעם מן העבר שהגיע אלינו דרך מכונת הזמן המוכרת - הכיס שלי.
