זמין לעת הצורך

השיפוצים הארוכים מידי בבית שלנו העניקו לי הרבה הזדמנויות לבחון מגוון רחב של חפצים - חפצים שלפני-כן נשמרו רחוק מהעין, ולא זכו לשימוש. אותם שיפוצים גם העניקו הזדמנות לחפץ אחד להצדיק את קיומו, ולהצדיק את העובדה שהלא זרקנו אותו.


במהלך הגלות הארוכה שלנו מהבית, גרנו בשתי דירות שונות. בשתי הדירות האלו המטבח הקטן לא היה מתאים לצרכים של המשפחה שלנו. רוב הזמן ניסינו להמנע מלבשל בכלל, אך למזלנו, היה ברשותנו מחבת חשמלית שחברים העבירו אלינו לפני כ-15 שנים. במהלך אותן שנים המחבת הזאת כמעט ולא זכתה לשימוש.


המחבת היתה בערך בת 30 - זקנה ממש במונחים של ההתיישנות המתוכננת של היום. זכרנו שהחברים שהעבירו אותה אלינו סיפרו לנו סיפור מעניין על שרשרת המסירה שלה, אם כי הנסיונות שלי לאמת את הסיפור הזה בחודשים האחרונים לא עוררו זכרונות כאלה אצל האנשים הקשורים (לכאורה) לסיפור. וממילא, ההיסטוריה איננה מה שחשוב. החשוב הוא שבמשך שנים רבות שמרנו על המחבת הזאת. במשך השנים האלו היא ישבה על מדף, כמעט ללא שימוש, למרות שהגיוני היה לזרוק אותה לפח.


ופתאום, היה לה שימוש. תוך כדי אותו שימוש ראינו שימיה ממש ספורים - היא לא התחממה כל פעם שחיברנו אותה, והתרמוסטט שלה הפסיק לפעול. אבל היא שירתה אותנו נאמנה, וכאשר אמצעים אחרים לא היו בהישג יד היא אפשרה לנו לבשל קצת. והיא עזרה לי להוכיח שוב שבעצם היה כדאי לשמור על משהו שבאופן "הגיוני" היה צריך להגיע לפח.
 

















 

אל: זכאי!
אל: החיים מבעד לסורק - הדף הראשי