וכל אחד באמת מספר סיפור
נברתי בתוך כל קופסאות הספרים. היו ספרים שזכרתי היטב. עדיין התייחסתי אליהם כידידים ותיקים. עבור אחרים נאלצתי לגרד בראש: למה בכלל שמרתי על הספרים האלה? היו כאלה שמצבם היה ירוד כל כך שאפילו ספריה לא היתה רוצה אותם. לא פעם השאלה המרכזית היתה "אולי אין אף אחד אחר שמחזיק בספר הזה, אולי, למרות שהוא ספר נהדר, שכחו אותו לגמרי. אולי חובה עלי לשמור אותו?"
נברתי בתוך כל קופסאות הספרים. היו ספרים שזכרתי היטב. עדיין התייחסתי אליהם כידידים ותיקים. עבור אחרים נאלצתי לגרד בראש: למה בכלל שמרתי על הספרים האלה? היו כאלה שמצבם היה ירוד כל כך שאפילו ספריה לא היתה רוצה אותם. לא פעם השאלה המרכזית היתה "אולי אין אף אחד אחר שמחזיק בספר הזה, אולי, למרות שהוא ספר נהדר, שכחו אותו לגמרי. אולי חובה עלי לשמור אותו?"
 |
אבל גם כאשר היה נדמה שהתשובה לשאלה הזאת היתה שאינני מסוגל לשמור ספר מסויים, עבור רבים לא היה הגיוני בלהמשיך להחזיק בהם. היה ברור שאני אישית לא אקרא בהם שוב לעולם - ולא רק אלה שמצבם היה ירוד כך שאי אפשר היה לקרוא אותם, אלא גם אלה שאולי עדיין יכלו לזכות למקום על המדף. והכמות העצומה שלהם היתה די מהממת בפני עצמה.
