ינואר, 2004
שלושים שנה אחרי

בחודש הזה, לפני שלושים שנה, התגייסתי (או גוייסתי - בדיוק מה עשיתי אינו לגמרי ברור, אם כי בכלל לא משנה) לצה"ל. את החודש האחרון שלי במילואים שירתתי לפני בערך שמונה שנים. משמעות הדבר הוא שבמשך מרבית מחיי הבוגרים הצבא היה בין החוויות הבולטות ביותר. במשך יותר מעשרים שנה ביליתי לפחות חודש אחד במדים.

לא כל השירות הזה היה רווי מתח. אמנם יותר משלושה חודש מילואים התרחשו בלבנון (החודש האחרון מאלה זכה באתר משל עצמו) וביליתי חודשיים בשטחים הכבושים, אבל על פי רוב יכולתי לקחת איתי תיק מלא ספרים ולנוח על הגבול עם סוריה. קראתי יותר שם מאשר בבית.

מעולם לא הבאתי מדים הביתה, ותמיד העדפתי לנסוע הלוך ושוב מהמילואים בבגדים אזרחיים. שמחתי לסיים את הרשות הזה, ואני חושב על אותם חברה שאיתם ביליתי חודשים רבים כמעט רק כאשר אני פוגש אחד מהם. ובכל זאת, חפצים רבים נשארים איתי. על פי רוב, אלה נשארו בתוך שקיות ניילון - חלקם מזכרות, חלקם תזכורות, ויותר מכל פשוט מטען עודף הממאן לעזוב אותו. השתקפות על מה שהיה חלק די מרכזי מהחיים שלי.

אל: החיים מבעד לסורק - הדף הראשי