יוני, 2004
מסורת משפחתית


כאשר לפני זמן קצר גיליתי שוב את מחזיק השיניים ששכן בפה שלי בנעורי, ההתרגשות שלי היתה אמיתית. אך למען האמת, מציאת הקופסה המאולתרת שבתוכה הוא נשמר גרם לפחות לאותה התרגשות. מחזיק השיניים הוחזק בתוך מכסה של מיכל של מיונית, כאשר מעליו סגר מכסה פלסטי שקוף - סביר להניח מקופסה של בוטנים או משהו דומה.

בוודאי יש אנשים, אי-שם בעולם, שזורקים את המכסים האלה, אבל נדמה לי שאינני מכיר אלה, ואני נוטה לחשוב שאפילו לא הייתי רוצה להכיר אותם. שנים רבות מדי לספור המשפחה שלי אוספת מכסים, והתוצאה היא אוסף שממדיו תפחו ותפחו מעבר לכל מידה שימושית הגיונית.


ובשלב הנוכחי לא צפוי סוף לאיסוף. אמנם האוסף שהתחלנו בבית שלנו אינו מתחרה עם זה של האמא שלי (ובמקרה שלנו יש אפילו תירוץ כמעט מתקבל על הדעת למלאכת האיסוף), אבל ביתנו ממשיך להיות הזירה לאגירת מכסים. והרי כך צריך להיות בכל בית שמכבד את עצמו!

 

















 
אל: החיים מבעד לסורק - הדף הראשי