עם טיפת עזרה של היד

היתה שם עוד שן, מלפנים, למטה, במרכז, בדיוק כמו הקודמת. וגם היא, באופן די ברור, היתה בדרך לצאת.

תחילה הילה היססה לתת לה יותר מדי עזרה, אך אחרי שהראשונה כבר נפלה, אומץ ליבה גדל, והיא הרגישה יותר נכונות להפעיל קצת יותר כוח כדי שהיא תצא. לכן, מספר שבועות מאוחר יותר (כבר בתוך נובמבר) מאמציה נשאו פרי, והשן נפלה.

על השן הזה היא הצליחה לשמור (ולתחוב מתחת לכר), אם כי, בעת כתיבת המשפטים האלה יש להניח שכבר שכחנו איפה שמרנו אותה.