תודה ... אנחנו נתקשר אליך (אולי)

אינני יכול להתלונן. מאז שנכנסתי לתחום של אינטרנט בחינוך עדיין לא היה לי צורך לחפש עבודה. היא תמיד חיפשה אותי. מישהו מכיר מישהו, או מישהו שמע הרצאה שלי, או קרא מאמר, ובסופו של דבר יוצא שאני בין האנשים המעטים בני המזל שממש מקבל הצעות מעניינות מבלי לחפש אותן.

פעם אחת שלחתי קורות חיים. מצאתי פרסומות בעיתון שבת, ואמרתי לעצמי שאפילו אם אין לי נסיון של הוראה בבית ספר אמריקאי, התפקיד של "מפתח תוכן קוריקולרי" היה ממש תפור עלי. לכן, שלחתי קורות חיים ... ולא זכיתי לשום תגובה.

אבל מספר חודשים מאוחר יותר, צלצל השעון. מישהי שהכירה אותי מעבודה קודמת עבדה עכשיו בחברה הזאת, והיא חשבה שאני יכול להיות בדיוק האדם המתאים לפרויקט מתוכנן אצלם ... בעצם, פרויקט די זהה למה שחשבתי שאני מתאים לו ובגללו שלחתי קורות חיים לפני-כן. אחרי פגישה אחת אני כבר חתמתי על חוזה, ובמשך כחמישה חודשים, עד שמחלקת "התוכן הקוריקולרי" הועבר לארה"ב (מקום שלדעתי היה מתאים לה כבר מלכתחילה) היה לי עוד משרה חלקית שהחזיקה אותי ער מאוחר לתוך הלילות.