שגעון לדבר - אז וגם היום?
במבט לאחור נדמה לי שממדיו של המטבח בבית הורי היו די סבירים. לפחות כך אפשר להגיד בהשוואה למטבח שלנו היום. היה לו מרחב די גדול, ומקום רב לאחסנה. מגירה אחת לפחות הוקדשה למכסים שנשמרו (ואני מניח שהיה גם מדף לצנצנות, אם כי אינני בטוח לגבי הענין הזה). המכסים האלה מלאו תפקידים רבים, אם כי בעת כתיבת השורות האלו אינני מצליח לזכור אפילו אחד מהם. ביסודו של דבר שמרו על המכסים מפני שאי אפשר לדעת מתי יהיה צורך במכסה בגודל זה או אחר. ופלא-פלאים - זה באמת קורה לפעמים.
אחי צילם את הצילום הזה כאשר אמא שלי פינתה את הבית שלה אחרי בערך 45 שנים של דיירות. התכולה של המגירה הזאת די הפתיעה אותי - משום מה אני זוכר אוסף מכסים הרבה יותר גדול, וקשה לי להאמין שאי-פעם אמא זרקה אפילו מכסה אחד שפעם נשמר. אני מניח שהיו מכסים נוספים אי-שם שלא צולמו. חשוב להדגיש שאמא מצאה שימוש למכסים שהיא שמרה, אם כי אין לי שמץ של מושג באילו שימושים מדובר.
היום יש תירוץ. כמורה למוסיקה, ציפי זקוקה למכסים כאלה מדי פעם כדי להכין כלי הקשה מאולתרים שהיא מביאה לשיעורים שלה. משמעות הדבר היא שכאשר אני שוטף את הכלים אני יכול לשמור על המכסים האלה במקום לזרוק אותם, ואף אחד לא יחשוד בי שאני אסף אובססיבי של זבל. למען האמת, ציפי באמת משתמשת במכסים כאלה, אם כי לעתים רחוקות, ואין לדעת מראש איזה גודל דרוש לה. לכן, במסווה של קידום החינוך המוסיקלי אני יכול להמשיך את המסורת המשפחתית המכובדת הזאת.
במבט לאחור נדמה לי שממדיו של המטבח בבית הורי היו די סבירים. לפחות כך אפשר להגיד בהשוואה למטבח שלנו היום. היה לו מרחב די גדול, ומקום רב לאחסנה. מגירה אחת לפחות הוקדשה למכסים שנשמרו (ואני מניח שהיה גם מדף לצנצנות, אם כי אינני בטוח לגבי הענין הזה). המכסים האלה מלאו תפקידים רבים, אם כי בעת כתיבת השורות האלו אינני מצליח לזכור אפילו אחד מהם. ביסודו של דבר שמרו על המכסים מפני שאי אפשר לדעת מתי יהיה צורך במכסה בגודל זה או אחר. ופלא-פלאים - זה באמת קורה לפעמים.
 |
אחי צילם את הצילום הזה כאשר אמא שלי פינתה את הבית שלה אחרי בערך 45 שנים של דיירות. התכולה של המגירה הזאת די הפתיעה אותי - משום מה אני זוכר אוסף מכסים הרבה יותר גדול, וקשה לי להאמין שאי-פעם אמא זרקה אפילו מכסה אחד שפעם נשמר. אני מניח שהיו מכסים נוספים אי-שם שלא צולמו. חשוב להדגיש שאמא מצאה שימוש למכסים שהיא שמרה, אם כי אין לי שמץ של מושג באילו שימושים מדובר.
 |
 |
 |
 |
היום יש תירוץ. כמורה למוסיקה, ציפי זקוקה למכסים כאלה מדי פעם כדי להכין כלי הקשה מאולתרים שהיא מביאה לשיעורים שלה. משמעות הדבר היא שכאשר אני שוטף את הכלים אני יכול לשמור על המכסים האלה במקום לזרוק אותם, ואף אחד לא יחשוד בי שאני אסף אובססיבי של זבל. למען האמת, ציפי באמת משתמשת במכסים כאלה, אם כי לעתים רחוקות, ואין לדעת מראש איזה גודל דרוש לה. לכן, במסווה של קידום החינוך המוסיקלי אני יכול להמשיך את המסורת המשפחתית המכובדת הזאת.
