ימיה הטובים כבר חלפו מזמן אני משתמש באותה מברשת גילוח במשך ... בעצם, אינני יכול כבר לזכור. יש להניח שזה לפחות 20 השנים האחרונות. אינני משתמש בספל גילוח, רק במברשת. אני מורח קצת משחת גילוח על שערות המברשת, ובעזרת האגודל שלי מעסה אותה עד שהיא מקציפה. התוצאה היא גילוח שלגמרי מספק אותי. עם זאת, ברור לי לגמרי שכבר מזמן הגיע הזמן למברשת חדשה, ושבעזרת מברשת חדשה הייתי זוכה לגילוח טוב ונעים יותר. אבל מה אני יכול לעשות - אותה מברשת כבר נעשתה לחלק ממני. כמובן שחפצים רבים, אולי חפצים אין-ספור, נשארים ברשותי לתקופות זמן ממושכות, ואפילו ממושכות מדי. יש, לדוגמה, הסקוץ' שבכיור במטבח שמחזיק מעמד במשך חודשים, או בקבוק השמפו במקלחת שממען להתרוקן - עד שבאופן פתאומי אין בו טיפת שמפו ועדיין לא קניתי חדש. אבל "ממושך:" הינו מונח יחסי ביותר. שלוש-עשרה שנים עם שפופרות של אותו סוג משחת שיניים, או עשרים שנים עם אותה מברשת גילוח הן לא רק תקופות ממושכות - אלא מספיק זמן כדי לפתח אל אותם חפצים קשר רגשי.