ינואר, 2003 ללמוד לשמור אני מניח שכשהייתי ילד אמרו לי לא לאכול מהרצפה. אינני זוכר שכך אמרו לי, אבל סביר להניח שכך עשו. אם יש הזדמנות, או צורך, לעשות זאת היום, אני אומר את זה גם לילדים שלי, אם כי אם הרצפה נקייה, והאוכל שנמצא עליה טוב מדי לבזבז, אינני רואה משהו פסול במהות בלהרים ולאכול אותו. אבל למרות שהאכילה מהרצפה איננה אולי פעולה מומלצת, אינני רואה שום פסול בלקרוא מהרצפה. אני עושה כך כל הזמן. הרמת חפצים ובדיקתם, ולעתים קרובות גם שמירתם בכיס שלי, היא פעולה נפוצה מאד אצלי.    הכלב שלנו הוא כעת בן שמונה חודשים, ולמרות שעוד היום הוא נמצא רוב הזמן בתוך הבית, כבר אין אצלנו צורך להניח עיתונים על הרצפה כדי למנוע ממנו ללכלך אותה. לא לפני זמן רב, המציאות היתה אחרת. כל אוסף העיתונים שלי שהמתין לזריקה (ולעתים גם לקריאה) הפך למקור של ניירות לרצפה. וכאשר צעדתי לתוך דירתנו, היה עלי לדרוך מעל, ומסביב, לעיתונים האלה כדי להכנס לבית. אבל לדרוך מעל ומסביב איננו אומר שאיננו מעיף מבט על מה שיש שם, וכך גם למצוא משהו לקרוא. זה קורה לי כל הזמן, ובמצבים אין-ספור. ובאופן קבוע, אני מוצא שם משהו שמעניין אותי.