תמיד בתוך הכיס בעבודתו המקצועית לא פעם האשימו את אבא בכך שהוא ניסה במרץ לכרות את הענף שעליו הוא ישב. הוא היה פסיכולוג, מגיש-עזרה מקצועי, שהוא גאה בעובדה שלפעמים הוא באמת עזר לאנשים. אבל במשך השנים הוא השתכנע שהכשרה מקצועית לא היתה הכרחית לפיתוח היכולת לסייע. הוא אפילו טען שלפעמים אותה הכרשה יכלה להזיק. פיסת נייר קטנה היתה תמיד בארנק שלו. עליו היה תקציר של סקירה של מחקרים. אם וכאשר שאלו אותו במה הוא עסק, הוא היה שולף את פיסת הנייר הזאת ומסביר בחדווה למה לדעתו עזרה של עמיתים ושל מקצוענים למחצה היתה יעילה יותר (וכמובן זולה יותר) מאשר עזרה פסיכולוגית מקצועית. במשך השנים הגישה הזאת הפכה להיות נורמטיבית ומקובלת. אבל לפני שלושים שנה, כאשר אבא ביטא אותה (ולא רק לידידים, אלא גם בכנסים מקצועיים), היא היתה מנוגדת לדעה הרווחת. דורלק, י.א.: השוואת היעילות של מגישי עזרה מקצועיים ומקצועיים למחצה. איגרת פסיכולוגית, 1979:86 – 89-92 סקירה שנערכה לאחרונה על 42 מחקרים שהשוו בין היעילות הקלינית של מגישי עזרה מקצועיים ומקצועיים-למחצה, סביב קשת די רווחה ומגוונת של בעיות. בין המחקרים האלה, רק באחד מהם איכות העזרה של מגישי העזרה המקצועיים היתה גבוהה באופן משמעותי, ב-28 לא נמצאו הבדלים באיכות העזרה, וב-12 מחקרים מגישים העזרה המקצועיים-למחצה היו יעילים יותר באופן משמעותי מאשר המקצועיים. אין זה מפתיע שהממצאים האלה הביאו את כותב הסקירה לסכם: "הכשרת מקצועית בתחום בריאות הנפש, השכלה ונסיון אינם דרישות קדם הכרחיים כדי שאדם יהיה מגיש עזרה יעיל. (ע' 89). רק לעתים רחוקות ביותר מזדמן לי להוציא את פיסת הנייר הזאת כדי להראות לאנשים את יחסו של אבא כלפי העבודה המקצועית שלו. אנשים לא שואלים, וכמובן שהם אפילו אינם יודעים שיש סיבה לשאול. מה גם, כבר לא ניתן לקרוא את פיסת הנייר. אבל אני נתקל בה כמעט כל פעם שאני מחפש משהו אחר בתוך אותו תיק פלסטי זעיר שמשרת אותי כארנק. וכאשר אני מוצא אותה, למרות שמעולם לא שכחתי שהיא היתה שם, אני מציץ שוב לתוך גישתו הייחודית של אבא לעולם.