זה הקטן
לאספן אמנות מוצלח חוש.
איכשהו הוא יודע מה הולך להיות בעל ערך. אותו אספן רואה, בוודאי,
כמעט אדירה של אמנות במשך זמן די קצר, ויש ביכולתו להפריד את המוץ
מהבר ולזהות מה מצדיק התבוננות נוספת, או מה לא. אין זה משנה אם
אותו מבט נוסף בא מטעמים אמנותיים של ממש, או פשוט משיקולים קלקליים.
החשוב הוא שיש לו עין המזהה למה יש סיכוי.
ניתן לאמר שלאותו עובש שמתפתח על פרוסת לחם יש פוטנציאל. זה יכול להתפתח למשהו רציני - גדול וצבעוני. ולאותם הבנים שמשירים את הסנדוויצים שלהם בתוך התיקים יכולים יום אחד להיות, אם הם יתמידו, אמנים רציניים של ממש.
